סגירת תיק פלילי: אחרי כמה זמן נסגר תיק במשטרה, ומתי כבר אי אפשר להגיש כתב אישום?
נחקרתם במשטרה, ומאז אתם מחכים. אין מכתב, אין תאריך, ולא ברור אם התיק עדיין פתוח או שכבר נסגר בלי שידעתם. ההמתנה הזו ארוכה בגלל איך שהמערכת בנויה ולוח הזמנים של המשטרה ושל התביעה.
תיק חקירה לא נסגר מעצמו. שלושה פרקי זמן קובעים מה יקרה בו:
- החקירה במשטרה, שאמורה להסתיים ככלל תוך שנה עד ארבע שנים, לפי חומרת העבירה
- ההחלטה בתביעה, 6 עד 24 חודשים מהיום שהתיק הגיע אליה
- תקופת ההתיישנות, שרצה במקביל להם ולא אחריהם.
בעבירות עוון ופשע, פעולת חקירה בתוך התקופה מתחילה אותה מחדש, ומאריכה אותה ככלל בשנתיים עד חמש שנים לכל היותר, לפי חומרת העבירה. אחריה אי אפשר עוד להגיש כתב אישום.
את שני הראשונים אפשר להאריך, ולכן תיק יכול לחכות שנים. ברצח אין התיישנות. איפה התיק עומד בודקים בעצמכם: מעיינים במידע הפלילי בתחנת משטרה, ושואלים את התביעה שמטפלת בו.
באיזה שלב אתם נמצאים?
מחכים לתשובה · קיבלתם מכתב יידוע · התיק נסגר · רוצים לבקש לסגור את התיק
המידע בעמוד הזה כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.
מהו לוח הזמנים של תיק במשטרה?
יש שני שעונים שרצים אחד אחרי השני, אחד של המשטרה ואחד של התביעה. החוק קובע שמשך כל אחד מהם יהיה לפי התקופות שבנוהלי המשטרה, שהיועץ המשפטי לממשלה אישר, ובהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.
שלושה פרקי זמן
המשטרה והתביעה מודדות את זמן הטיפול, אחת אחרי השנייה. להתיישנות יש ספירה משלה.
- משטרהככלל, שנה עד ארבע שניםמהפעם הראשונה שנחקרתם כחשודים
- תביעה6 עד 24 חודשיםמהיום שהתיק הגיע אליה
- התיישנותלפי סוג העבירהמיום ביצוע העבירה, אם אין בחוק הוראה אחרתבמקביל לשניהם
הראשון מתחיל בפעם הראשונה שנחקרתם כחשודים. לפי נוהלי המשטרה, היא אמורה לסיים את החקירה תוך שנה עד ארבע שנים, בהתאם לחומרת העבירה. בעבירת פשע שדינה עשרים שנות מאסר ומעלה או מיתה, הנוהל לא קובע לחקירה מגבלה, והיא יכולה להימשך עד תום תקופת ההתיישנות.
בסיום החקירה התיק עובר לתביעה, שמחליטה אם להגיש נגדכם כתב אישום או לסגור את התיק, ומכאן מתחיל השעון השני. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, יש לה 6 עד 24 חודשים להחליט, מהיום שהתיק הגיע אליה.
את שני פרקי הזמן גורמי החוק יכולים להאריך, ולכן תיק יכול לחכות שנים.
כמה זמן המשטרה יכולה להאריך את החקירה?
במשטרה, בעבירות עוון ופשע, ההארכה הראשונה היא עד שנה, או עד שנתיים בעבירת פשע שדינה שבע שנות מאסר ומעלה, וההארכה שאחריה היא עד שנה. אחר כך ראש אח"מ רשאי להאריך שוב ושוב, בכל פעם עד שישה חודשים, עד תום תקופת ההתיישנות. יש תקופות שלא נספרות בכלל, למשל כשחשוד, מתלונן, נפגע עבירה או עד מרכזי נמצאים מחוץ לישראל, ובגלל זה אי אפשר להשלים את החקירה.
כמה זמן התביעה יכולה להאריך את ההחלטה?
בתביעה ההארכות יכולות להגיע עד 30 חודשים נוספים במצטבר. אם עברו תקופות החקירה וההחלטה שבנהלים ובהנחיות, כתב אישום אפשר להגיש נגדכם רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
מתי ההתיישנות מתארכת?
גם ההתיישנות עצמה יכולה להתארך. בעבירות עוון ופשע, פעולת חקירה בתיק מתחילה מחדש את ספירת ההתיישנות, מיום הפעולה האחרונה. הארכת ההתיישנות בגלל החקירה מוגבלת: עד חמש שנים בעבירת פשע שדינה מיתה או מאסר עולם, עד שלוש שנים בשאר עבירות הפשע ובעבירת עוון שמנויה בתוספת הראשונה א' או ג' לחוק, ועד שנתיים בשאר העוונות. גם את המגבלה הזו אפשר להאריך, בשישה חודשים ובמקרים מסוימים יותר. בכל הזמן הזה אפשר לברר בעצמכם איפה התיק עומד.
איך סוג העבירה שבגינה נחקרתם משנה את לוח הזמנים?
ככל שהעבירה חמורה יותר, יש למשטרה ולתביעה יותר זמן, וגם ההתיישנות ארוכה יותר. אלה התקרות בכל סוג עבירה, בלי הארכות:
| סוג העבירה | במשטרה | בתביעה | התיישנות |
|---|---|---|---|
| חטא (עד שלושה חודשי מאסר, או קנס בלבד בסכום נמוך) | עד שנה | עד 6 חודשים | שנה |
| עוון (יותר משלושה חודשים ועד שלוש שנים, או קנס בלבד בסכום גבוה יותר) | עד שנתיים | עד 18 חודשים | חמש שנים |
| פשע (יותר משלוש שנות מאסר) | שלוש שנים בעבירת פשע שדינה עד שבע שנות מאסר, ארבע שנים בעבירת פשע שדינה שבע שנים ומעלה. בעבירת פשע שדינה עשרים שנה ומעלה או מיתה, עד תום ההתיישנות | 18 חודשים בעבירת פשע שדינה עד עשר שנות מאסר, 24 חודשים בעבירת פשע שדינה עשר שנים ומעלה | עשר שנים, ובעבירות פשע מסוימות יותר. ברצח אין התיישנות |
סוג העבירה תלוי בנסיבות
סטירה לשכן וסטירה לבת הזוג הן אותה פעולה. הנסיבות של התקיפה הן אלו שמשנות את סוג העבירה, לדוגמה את מי תקפתם. כל נסיבה כזו מכניסה את הפעולה לסעיף אחר בחוק, ולכל סעיף יש עונש מרבי משלו. העונש המרבי הזה קובע אם זו עבירה מסוג עוון או פשע. זה לא העונש שבית המשפט ייתן בפועל, אלא התקרה שהחוק קובע לסעיף.
| סטירה לשכן | סטירה לבת הזוג | |
|---|---|---|
| הסעיף | 379 לחוק העונשין | 382(ב) לחוק העונשין |
| העונש המרבי בחוק | מאסר שנתיים | כפל העונש: ארבע שנים |
| סוג העבירה | עוון | פשע |
| הזמן במשטרה | עד שנתיים | עד שלוש שנים |
| הזמן בתביעה | עד 18 חודשים | עד 18 חודשים |
| התיישנות | חמש שנים | עשר שנים |
איך יודעים באיזה סוג עבירה נחקרתם?
כבר בחקירה אפשר לשאול את החוקר באיזה סעיף אתם חשודים, אבל החוק לא מחייב אותו לומר זאת. בעבירת פשע, החוק מחייב את התביעה ככלל לשלוח מכתב יידוע כשהתיק מגיע אליה, אבל יש פטורים: למשל כשפרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות קבע שיש מניעה, כשהחשוד היה עצור כשחומר החקירה הועבר לתביעה והוגש נגדו כתב אישום בזמן המעצר, ובעבירות פשע שהתקנות פוטרות. בעבירות חטא ועוון הפרקליטות שולחת מכתב כזה רק אם יש לכך הצדקה, וככלל רק אחרי שגיבשה כוונה להגיש כתב אישום. התקנות פוטרות מהמכתב במפורש את עבירות הפשע האלה: תקיפה של בן זוג או של בן משפחה, גרימת חבלה של ממש לבן זוג, וכל פשע שנעבר במהלך העבירות האלה. במכתב, בנוסח שהפרקליטות קבעה לו, כתובים מספר התיק וסעיפי העבירה, ומהם יודעים את סוג העבירה.
אם לא קיבלתם מכתב, אפשר לעיין במידע הפלילי הרשום עליכם בתחנת משטרה. חקירה שמופיעה שם היא לפחות מסוג עוון, כי חקירה בעבירת חטא לא נרשמת.
איך מבררים איפה התיק שלכם עומד?
מעיינים במידע הפלילי הרשום עליכם, בכל תחנת משטרה שתבחרו, עם תעודת זהות. שם רואים אם החקירה עדיין רשומה כפתוחה. על מצב התיק אפשר לשאול גם במרכז השירות לציבור (מש"ל) בתחנה. כדי לדעת מה קורה עם התיק בתביעה, פונים לתביעה שמטפלת בו: בתיק בעבירת עוון זו ככלל יחידת התביעות של המשטרה, ובתיק בעבירת פשע ככלל הפרקליטות. אם קיבלתם מכתב שהחומר הועבר לתביעה, הכתובת שלה כתובה בו. הפרקליטות ממליצה לפונים אליה להצטייד במספר תעודת זהות ובמספר התיק, אם יש לכם אותו.
כדאי לברר בעצמכם, כי על סגירת התיק לא תמיד תדעו ממכתב. כשמחליטים לא להעמיד אתכם לדין, החוק מחייב לשלוח לכם הודעה בכתב. אבל מבקר המדינה מצא, בדוח שפורסם ב־2022, שב־30% עד 40% מהתיקים שנסגרו ההודעה לא נשלחה למתלונן או לחשוד. ההודעות גם נשלחות בדואר רגיל, כך שאין דרך לדעת אם הגיעו.
התיק יכול להיות עדיין בחקירה במשטרה, בתביעה, או כבר סגור בלי שקיבלתם על זה מכתב. אם עברו שמונה חודשים מהחקירה ועדיין אין תשובה, ואתם בגירים, זה עדיין בתוך פרק הזמן שנוהל המשטרה נותן לחקירה בכל סוג עבירה.
| איפה התיק עומד | מה זה אומר לכם | מה אפשר לעשות |
|---|---|---|
| עדיין בחקירה במשטרה | בעבירת עוון, עד שנתיים מהפעם הראשונה שנחקרתם כחשודים, עם אפשרות להארכה | לעיין בתחנת משטרה במידע הפלילי הרשום עליכם, ולראות אם החקירה רשומה כפתוחה |
| הועבר לתביעה | בעבירת עוון, עד 18 חודשים מהיום שהתיק הגיע לתביעה, עם אפשרות להארכה | לפנות לתביעה שמטפלת בתיק. בתיק בעבירת עוון, ככלל, זו יחידת התביעות של המשטרה |
| הגיע מכתב יידוע שהתיק הועבר לתביעה | התביעה שוקלת אם להגיש כתב אישום. בעבירת פשע החוק מחייב לשלוח מכתב כזה | לפנות לתביעה בכתב תוך 30 יום, בבקשה מנומקת לא להגיש כתב אישום |
| הגיע מכתב שהוחלט לא להעמיד לדין | התיק נסגר, אבל הסיבה לסגירה (עילת הסגירה) בדרך כלל לא כתובה במכתב | לברר את עילת הסגירה בכל תחנת משטרה |
| לא הגיע שום מכתב | אי אפשר להסיק מזה כלום, כי חלק מההודעות לא נשלחות | לא לחכות למכתב, ולברר בתחנה |
| עברו שנים בלי שום פעולה | ייתכן שהתיק מתקרב להתיישנות | לבדוק מתי הייתה הפעולה האחרונה בתיק, כי בעבירות עוון ופשע את ההתיישנות סופרים ממנה |
המידע הפלילי הרשום עליכם כולל יותר מהרשעות. יש בו גם את המרשם המשטרתי, ושם רשומות חקירות שעדיין פתוחות ותיקים שנסגרו. כך קובע חוק המידע הפלילי, שלפיו כל אדם זכאי לעיין במידע על עצמו. מעיינים על מסך מחשב בתחנה. אסור לצלם את המסך או ליצור ממנו עותק, אבל מותר לרשום לעצמכם בכתב יד את הפרטים.
מה עושים ברגע שקיבלתם מכתב יידוע?
מהיום שקיבלתם את המכתב יש לכם 30 יום לפנות לתביעה בכתב, בבקשה מנומקת לא להגיש נגדכם כתב אישום. כך קובע סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. המכתב הזה אומר שחומר החקירה הועבר לתביעה, ושהתביעה שוקלת עכשיו אם להגיש כתב אישום.
מכתב כזה שנשלח בדואר רשום נחשב כאילו קיבלתם אותו, גם אם לא חתמתם על אישור מסירה. אפשר לבקש להאריך את המועד, אבל התביעה מחליטה אם להאריך, ולכן כדאי לבקש מוקדם. גם השאלה אם תוזמנו להשמיע את טענותיכם בעל פה היא החלטה של התביעה, ולא זכות שלכם. במקרים מסוימים, פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות רשאים להגיש כתב אישום עוד לפני שעברו 30 הימים. את הטעמים לכך הם רושמים.
איך מבקשים לסגור תיק פלילי?
החוק קובע דרך אחת לבקש מראש לא להגיש נגדכם כתב אישום: פנייה בכתב לתביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. היא אפשרית רק אחרי שהמשטרה העבירה את התיק לתביעה, ורק בעבירת פשע.
מה כותבים בפנייה לתביעה?
כותבים בקשה מנומקת: למה לא להגיש נגדכם כתב אישום בכלל, או למה לא לכלול בו אחת העבירות. מציינים את פרטי התיק ושולחים את הבקשה לכתובת שכתובה במכתב היידוע. על המסלול הזה בהרחבה: שימוע לפני כתב אישום.
כשהתיק בפרקליטות, לא חייבים לפנות כבר אחרי מכתב היידוע הראשון. במכתב עצמו כתוב שאפשר לחכות: אם יוחלט לשקול נגדכם כתב אישום בעבירת פשע, יישלח מכתב יידוע שני, ואחריו מגישים את הטענות. כשהתיק ביחידת התביעות של המשטרה, אם לא פניתם תוך 30 יום מהיום שקיבלתם את המכתב, מחליטים על התיק בלי לפנות אליכם שוב.
מה חשוב לדעת לפני שפונים?
- שתיקה בחקירה: לפי נוהל התביעה המשטרתית, מי ששתק בחקירה לא יוכל להעלות בשימוע גרסה עובדתית בעניין שעליו שתק.
- טענות וראיות שתעלו: הן יכולות להצדיק השלמת חקירה, והתביעה רשאית לעשות בהן כל שימוש שתמצא לנכון.
- עיון בחומר החקירה: בפנייה לתביעה לפני כתב אישום, החוק לא נותן לכם זכות לעיין בו. לקראת שימוע, התביעה מאפשרת ככלל לעיין בעיקר החומר, לפי שיקול דעתה. כשהתיק בפרקליטות, העיון אפשרי רק אחרי מכתב היידוע השני.
- התשובה: התביעה צריכה להודיע לכם בכתב על ההחלטה בהקדם האפשרי. החוק לא קובע לכך מועד.
מי מחליט לסגור את התיק?
תיק בעבירת פשע מטופל ככלל בפרקליטות, ותיק בעבירת עוון ככלל ביחידת התביעות של המשטרה. סגירה בעילה „נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין” צריכה אישור של בעל תפקיד בכיר. מי הוא, תלוי בתיק: בתיקי הפרקליטות, פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיך. בעבירת פשע שמטופלת בתביעה המשטרתית, וגם בעבירת עוון שפרקליט מחוז העביר אליה, ראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך. בשאר העבירות שאינן פשע, קצין משטרה שמשמש תובע והמפכ"ל הסמיך אותו.
האם קיים רישום עליי ברגע שהתיק נסגר?
רק תיק שנסגר בחוסר אשמה יוסר מהמרשם המשטרתי. בעבירת עוון או פשע, עבור כל עילת סגירה אחרת, התיק נשאר רשום כתיק סגור. חקירה בעבירת חטא לא נרשמת במרשם המשטרתי בכלל.
| עילת הסגירה | מה נשאר במרשם המשטרתי |
|---|---|
| חוסר אשמה | התיק יוסר מהמרשם |
| חוסר ראיות מספיקות | התיק נשאר רשום כתיק סגור |
| „נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין” (בעבר קראו לעילה הזאת „היעדר עניין לציבור”) | התיק נשאר רשום כתיק סגור |
האם מעסיק יכול לדעת על תיק סגור?
לא כל מעסיק. המשטרה מוסרת מידע על תיק סגור רק לגופים שהחוק מונה, ובין הגופים האלה:
- צה"ל, לתפקידים בעלי רגישות מיוחדת
- שירות בתי הסוהר, לגבי סוהרים
- ועדות המינויים של שופטים, דיינים וקאדים
- מפקח העבודה הראשי, כשמבקשים היתר לעבוד עם חומרי נפץ
- גופי הביטחון (השב"כ, המוסד, אמ"ן והממונה על הביטחון במערכת הביטחון): המרשם פתוח לפניהם לצורך תפקידם
הסכמה שלכם לא הופכת מעסיק לזכאי לקבל את המידע. ואתם לא חייבים לגלות תיק סגור למי שלא זכאי לקבל אותו.
מי עוד יכול לראות תיק סגור?
המידע במרשם נפתח גם מחוץ לרשימת המעסיקים שלמעלה, במצבים האלה:
- רישיון נשק: המרשם המשטרתי, חוץ ממידע על זיכוי, פתוח לפני המשטרה. קצין משטרה בכיר שהמפכ"ל הסמיך רשאי לקבוע שיש מניעה לתת רישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. החוק לא מזכיר בהקשר הזה תיק סגור.
- מאבטח בחברת שמירה: מאבטח נושא את הנשק רק במקום השמירה. השר רשאי להתיר לו לשאת אותו גם מחוץ למקום השמירה, אבל ההיתר הזה לא חל על מי שיש לו תיק שנסגר בעילת נסיבות העניין.
- בית משפט בהליך לא פלילי: רשאי לראות את התיק כשהמידע מהותי לדיון.
- קצין מבחן: רשאי לראות את התיק, לשם מילוי תפקידו.
תיק סגור בעבירה שאינה פשע נמחק מהמרשם המשטרתי בתום שבע שנים מיום האירוע, ואם החשוד היה קטין, בתום חמש שנים, אלא אם נקבע אחרת באמות המידה של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. בתיק סגור בעבירת פשע אין מועד קבוע, והמחיקה היא החלטה של המשטרה. על המסלולים למחיקה: מחיקת רישום פלילי.
איך מבררים את עילת הסגירה?
מבררים אותה בכל תחנת משטרה, כי מכתב הסגירה בדרך כלל לא מציין אותה. החריג: בעבירת מין או אלימות העילה כתובה במכתב עצמו. ההגדרה של העבירות האלה היא זו שבחוק זכויות נפגעי עבירה.
איך מבקשים לשנות את עילת הסגירה?
אם העילה משאירה רישום, מגישים בקשה מנומקת לשנות אותה. אם התיק נסגר ביחידת חקירות במשטרה, מגישים את הבקשה לתחנה שבה התקבלה ההחלטה, לפי נוהל המשטרה. המועד הוא שנה מהתאריך שמוטבע על מכתב הסגירה, ולכן כדאי לשמור את המכתב. בתיק שנסגר בתביעה המסלול אחר, ואותו בודקים מול התביעה.
מה זה הסדר מותנה?
הסדר מותנה הוא סגירת תיק בלי כתב אישום, כשהתובע מצא שיש נגדכם ראיות מספיקות להעמדה לדין. התובע מציע אותו, ואתם מודים בעובדות שבהסדר ומקיימים את התנאים שבו. כשהתנאים מתקיימים, התיק נסגר בעילה „סגירה בהסדר”.
הסדר אפשרי רק בעבירת חטא או עוון, ורק כשלדעת התובע העונש המתאים לכם לא כולל מאסר בפועל. הוא לא חל על קטינים, על מי שיש לו רישום בחמש השנים שלפני העבירה, כולל הסדר קודם, ועל מי שיש לו תיקים פתוחים אחרים.
התנאים יכולים לכלול:
- תשלום לאוצר המדינה ופיצוי לנפגע העבירה, כל אחד עד 29,200 ש"ח, ותקופת התשלום עד שנה. הסכום נכון לנובמבר 2026.
- התחייבות להימנע מעבירה, לתקופה של עד שנה.
- תוכנית של שירות המבחן, לתקופה של עד שנה, ובמקרים מיוחדים עד 18 חודשים.
- מכתב התנצלות לנפגע.
לפני החתימה על ההסדר מותר לכם לעיין בחומר החקירה, וגם בטיוטת כתב האישום אם היא שונה ממה שמתואר בהסדר.
אם לא תסכימו להסדר או לא תקיימו אותו, התביעה תגיש כתב אישום לפי טיוטת כתב האישום, אבל אם הודיתם במסגרת ההסדר, ההודאה לא תשמש ראיה נגדכם. תיק שנסגר בהסדר נרשם במרשם המשטרתי כתיק סגור: החוק מונה במפורש סגירה בהסדר בין התיקים הסגורים שנרשמים. על התנאים בהרחבה: הסדר מותנה.
מתי כבר אי אפשר להגיש נגדכם כתב אישום?
כשהעבירה מתיישנת. תקופת ההתיישנות בכל סוג עבירה מופיעה בטבלה שבפרק „איך סוג העבירה שבגינה נחקרתם משנה את לוח הזמנים?”. סופרים אותה מיום ביצוע העבירה, אם אין בחוק הוראה אחרת, כך קובע סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. אם הוגש נגדכם כתב אישום על עבירה שהתיישנה, אתם רשאים לטעון להתיישנות בתחילת המשפט, כטענה מקדמית.
יש עבירות שבהן התקופה ארוכה יותר: 15 שנה בעבירות פשע מסוימות שמנויות בתוספת לחוק, ושלושים שנה בעבירות שהעונש עליהן מיתה או מאסר עולם. ברצח וברצח בנסיבות מחמירות אין התיישנות בכלל.
אם נחקרתם לפני חמש שנים בעבירת עוון, אל תניחו שהתיק התיישן. בעבירות עוון ופשע, פעולת חקירה בתיק מתחילה את הספירה מחדש, ולכן השאלה היא מתי הייתה הפעולה האחרונה בתיק. בעבירת פשע שדינה מיתה או מאסר עולם, ההארכה הזו יכולה להגיע עד חמש שנים, ואפשר להאריך גם אותה, בשישה חודשים ובמקרים מסוימים יותר.
תיק שנסגר יכול להיפתח שוב?
כן. דרך אחת היא ערר: מי שהתלונן נגדכם רשאי לערור על ההחלטה לסגור את התיק. יש לו 60 יום מהיום שקיבל את ההודעה, ואפשר להאריך לו את המועד. המתלונן מגיש אותו דרך המשטרה או התובע, ומכריע בו גורם בכיר יותר, למשל פרקליט מחוז, פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, לפי מי שסגר את התיק ובאיזו עילה. דרך נוספת לא תלויה בערר: הגוף שסגר את התיק רשאי לעיין מחדש בהחלטה.
אם ערר של המתלונן מתקבל והתיק נפתח שוב, השעון של התביעה ממשיך מהמקום שבו עצר. הזמן שבו התיק היה סגור לא נספר, כך קובעת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
מתי כדאי לערב עורך דין?
כדאי לערב עורך דין כשצריך לכתוב מסמך לרשות שמחליטה על התיק, ובמיוחד מסמך שיש לו מועד. כדאי גם כשצריך לפרש מה המצב המשפטי של התיק. יש שלושה מצבים כאלה:
- שינוי עילת הסגירה: התיק נסגר בעילה שמשאירה רישום, ואתם רוצים לבקש לשנות אותה. בתיק שנסגר ביחידת חקירות במשטרה יש לכך שנה ממכתב הסגירה.
- קיבלתם מכתב על העברת החומר לתביעה: אם מדובר בעבירת פשע, יש לכם 30 יום לפנות לתביעה בבקשה מנומקת.
- חלפו פרקי הזמן לטיפול בתיק: עורך דין יכול להסביר מה זה אומר על האפשרות להגיש נגדכם כתב אישום.
עורך דין יכול לסייע גם כשהתיק עדיין פתוח: לבדוק איפה הוא נמצא, להסביר מה הזמן שעבר אומר על התיק, ולבחון, כשהתיק כבר בתביעה, אם יש מקום לפנות אליה בבקשה לסגירת תיק פלילי.
איך משה ליפשיץ מטפל בבקשה לסגור תיק?
לפני שהיה עורך דין, שירת משה ליפשיץ כ-14 שנים במשטרת ישראל. בין השאר עמד בראש משרד חקירות פשעים ביחידה ללוחמה בפשיעה (יל״פ). את תיק החקירה הוא מכיר מהצד של מי שבנה אותו. מאז 2012 הוא עורך דין, ומלווה גם את מי שמוזמן לחקירה באזהרה.
המשרד מטפל בשלושה מהשלבים שתיארנו בעמוד הזה, ולכל אחד מהם יש באתר עמוד משלו:
- לפני כתב אישום: בקשה מנומקת לתביעה, בתוך 30 הימים מהיום שקיבלתם את מכתב היידוע. שימוע לפני כתב אישום
- כשמוצע הסדר מותנה: בדיקה של התנאים ושל טיוטת כתב האישום, לפני שחותמים. הסדר מותנה
- כשהתיק נסגר בעילה שמשאירה רישום: בקשה לשנות את עילת הסגירה. ערר על שינוי עילת סגירה
מה עושים כשנחקרתם ועדיין לא יודעים מה מצב התיק?
קודם מבררים בתחנה אם התיק עדיין רשום כפתוח, ואם נסגר, באיזו עילה. כך תדעו באיזה מצב אתם: תיק פתוח, תיק שנסגר בעילה שמשאירה רישום, או תיק שנסגר בחוסר אשמה.
בינתיים, שמרו כל מכתב שמגיע ורשמו מתי הגיע. את 30 הימים סופרים מיום שקיבלתם את המכתב על העברת החומר לתביעה, ואם התיק נסגר ביחידת החקירה במשטרה, את השנה לבקשה לשינוי עילה סופרים מהתאריך שמוטבע על מכתב הסגירה.
לפני טיסה: בודקים שאין צו שמונע יציאה מהארץ
לפני טיסה כדאי לבדוק שאין נגדכם צו עיכוב יציאה מהארץ. בודקים בשירות של רשות האוכלוסין, באתר gov.il או בטלפון *3450. השירות מציג רק צווים שפתוחים לעיון הציבור, ולכן תשובה שאין צו לא נותנת ודאות מלאה.
אם שוחררתם בתנאים, בדקו גם במסמך השחרור: איסור יציאה מהארץ יכול להיות אחד התנאים. שופט רשאי לקבוע אותו, והקצין הממונה במשטרה רשאי לקבוע אותו רק בהסכמתכם, ולתקופה של עד שלושה חודשים.
עוד באתר על חקירה ותיק פלילי
שאלות נפוצות
אפשר לפנות לתביעה בלי עורך דין?
כן. החוק נותן לכם לפנות בעצמכם, גם בבקשה לא להגיש כתב אישום וגם בבקשה לשנות את עילת הסגירה. החריג: כשהתיק בפרקליטות, השלמת הטיעון בעל פה נעשית רק דרך עורך דין. לפי נוסח מכתב היידוע של הפרקליטות, חשוד שאין לו עורך דין רשאי לבקש מבית המשפט למנות לו סניגור להליך השימוע.
אפשר לעיין בחומר החקירה לפני שמבקשים לשנות את עילת הסגירה?
כן. לפני שמגישים את הבקשה מותר לבקש לעיין בחומר החקירה, כדי לנמק אותה. בתיקי הפרקליטות מגישים בקשה להעתקת החומר באתר „פרקליטות מקוונת”.
המתלונן יכול לערור על תיק שנסגר בהסדר מותנה?
לא. על תיק שנסגר בהסדר מותנה המתלונן לא יכול להגיש ערר.
