קיבלתם תוצאת ינשוף, הרישיון ניטל או זומנתם לשימוע? אלה בדיוק הרגעים שבהם בדיקה משפטית של המסמכים יכולה לשנות איך התיק ממשיך. שמרו את המסמכים שקיבלתם: אישור נטילת הרישיון, הזימון ותוצאות הבדיקה. בדקו מתי נקבעה ההופעה בפני הקצין, ומסרו את המסמכים לעורך דין שיעבור עליהם לפני המועד.
עודכן: 20 בספטמבר 2026
עיקרי הדברים
- אם הרישיון ניטל, בתוך שלושה ימים תצטרכו להופיע בפני קצין, התאריך רשום בזימון שקיבלתם. הקצין מחליט אם לפסול את הרישיון ל־30 ימים, וזו ההזדמנות שלכם לטעון לפני ההחלטה, ולכן כדאי להכין את עצמכם ולעבור על המסמכים מראש.
- רכזו את המסמכים שברשותכם:
- אישור נטילת הרישיון.
- הזימון.
- תוצאות הבדיקה.
- דין וחשבון הנטילה (הטופס שבו נרשם מי נטל את הדגימה, מתי, איפה ומה הייתה התוצאה).
- הרשעה בעבירת שכרות עלולה לגרור פסילת מינימום של שנתיים, אך תוצאת בדיקת הינשוף היא רק חלק מן התמונה המשפטית שעורך הדין בוחן בתיק.
- לפני שמפרשים את התוצאה, עורך הדין בודק לאיזו קבוצת נהגים אתם שייכים ואיזו בדיקה נערכה, כי הכמות שממנה נחשבים שיכורים לפי החוק אינה זהה לכל הנהגים.
הערה
גילוי נאות: המידע כללי, נכון ל־20 בספטמבר 2026, ואינו מחליף בדיקה משפטית של נסיבות התיק והמסמכים.
כיצד עורך דין יכול לסייע בתיק נהיגה בשכרות?
עורך דין בודק את חומר הראיות, מכין טענות לשימוע, בוחן בקשה לביטול פסילת קצין ומייצג בתיק נהיגה בשכרות.
מה עורך הדין בודק לפני שמחליטים כיצד לפעול בתיק שכרות?
עורך דין בודק אילו טענות אפשר להציג בשימוע או בהמשך ההליך, לפי השלב שבו אתם נמצאים: בדיקה, נטילת רישיון, שימוע, פסילת קצין או הליך בבית המשפט.
לאחר מכן בוחנים את טופס דין וחשבון הנטילה, את תוצאות הבדיקה ואת יתר המסמכים.
הבדיקה המשפטית יכולה לחבר בין הפרטים במסמכים לבין הדרישות שבדין ובנוהלי המשטרה. היא אינה הופכת חוסר התאמה יחיד לזיכוי אוטומטי, אלא בוחנת את כל מרכיבי התיק ונסיבות האירוע בראייה רחבה על התיק המלא.
אילו מסמכים עליכם להכין לפני פנייה לעורך דין נהיגה בשכרות?
רשמו בקצרה מה קרה באירוע.
- מסמכי השימוע: אישור נטילת הרישיון והזימון, כמתואר בפרק השימוע.
- מסמכי הבדיקה: דין וחשבון הנטילה והתוצאות, כמתואר במפת הראיות.
- רשמו את נסיבות האירוע: ציינו מה נמסר, איזו בדיקה בוצעה ומה נרשם לגבי השימוע או הסירוב.
נלקח הרישיון ונקבע שימוע בפני קצין: מה עושים עכשיו?
תוך 3 ימים עליכם להופיע בפני קצין. התאריך מופיע בזימון שקיבלתם יחד עם אישור הנטילה של רישיון הנהיגה. זו ההזדמנות לטעון לפני שהקצין מחליט, ולכן כדאי להתחיל לעבור על החומר מיד.
קצין רשאי לפסול ל־30 ימים אם יש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום בעבירה מן התוספת הרביעית (רשימה סגורה של עבירות בפקודה שבגללן שוטר רשאי ליטול רישיון וקצין רשאי לפסול ל־30 ימים; נהיגה בשכרות נמצאת בה, בפרט 11). זו סמכות שניתנה לו לפי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה, ולא פסילה אוטומטית בכל תיק. כלומר, חשוב כבר בנקודה הזאת לטעון בפני הקצין טרם החלטתו.
לפני ההחלטה ניתנת לנהג או לבא כוחו ההזדמנות לטעון, והקצין מנמק את החלטתו בכתב. נוהל את״ן 02.231.20 של משטרת ישראל מאפשר להיעזר בעורך דין, אך עורך הדין אינו מחליף את הנהג. הנוהל גם אינו מחייב לדחות את השימוע לפי לוח הזמנים של עורך הדין או להמתין להגעתו בזמן בלתי סביר.
האם אפשר לבקש לבטל פסילה מינהלית שקבע קצין?
כן, בהחלט. סעיף 48 לפקודת התעבורה מאפשר למי שנפסל בצו קצין לבקש מבית המשפט המוסמך לבטל את הפסילה.
בית המשפט רשאי לבטל אותה בתנאים או ללא תנאי בכלל, אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור. לצד סמכות הביטול, לבית המשפט ישנה סמכות להאריך את הפסילה עד גמר בירור הדין (מכוח סעיף 47(ט)), ולכן הפנייה אינה חד־כיוונית.
מה נמצא בחומר הראיות של תיק שכרות?
בתיק שכרות בודקים את נסיבות נטילת הדגימה, תוצאות הבדיקה, פרטי נוטל הדגימה והמסמכים שנמסרו לנהג. הסעיף הקודם תיאר איך עורך הדין עובד; כאן מפורט מה יש בחומר עצמו.
בדין וחשבון אמורים להופיע נסיבות נטילת הדגימה, תוצאות שהתקבלו במעמד הנטילה, התאריך, השעה, המקום ושמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה. העתק ממנו נמסר מיד לנבדק. אלה הפרטים שמונה סעיף 64ג לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
מה משמעות תוצאת בדיקת האלכוהול לנהג רגיל ולנהג בקבוצה המיוחדת?
משמעות תוצאת הבדיקה תלויה בשני גורמים: לאיזו קבוצת נהגים אתם שייכים, ואיזו בדיקה נערכה.
חשוב להבחין בין שני מספרים: הכמות שממנה החוק מגדיר נהג כשיכור (הרף בדין), והכמות הגבוהה יותר שממנה המשטרה מגישה בפועל כתב אישום לפי הנוהל שלה (סף האכיפה). תוצאה שבין השניים היא עדיין מעל הרף שבחוק.
הקבוצה המיוחדת כוללת נהג חדש, מי שטרם מלאו לו 24, נהג רכב ציבורי ונהג ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 קילוגרם. נהג רגיל הוא מי שאינו באחת הקבוצות האלה.
| קבוצת נהגים | רף בדין, בדיקת נשיפה | רף בדין, בדיקת דם | סף אכיפה בנוהל המשטרה בבדיקת ינשוף |
|---|---|---|---|
| נהג רגיל (מי שאינו בקבוצה המיוחדת) | מעל 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף | מעל 50 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם | 290 מיקרוגרם בליטר ומעלה |
| נהג חדש, מי שטרם מלאו לו 24, נהג רכב ציבורי, או נהג ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 קילוגרם | מעל 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף | מעל 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם | מעל 100 מיקרוגרם בליטר |
חשוב לדעת שההגדרה של נהג שיכור אינה מבוססת רק על תוצאה מספרית בבדיקת אלכוהול. סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה כולל כמה מצבים שבהם אדם נחשב שיכור לפי הדין.
כך, בין היתר, נהג או אדם הממונה על הרכב נחשב שיכור אם שתה משקה משכר בזמן הנהיגה. ההגדרה כוללת גם מצבים שבהם נמצא בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף החומרים שלו, וכן נהיגה תחת השפעת משקה משכר או סם. בחלק מן החלופות קיימים תנאים וסייגים הנוגעים לאופן ביצוע הבדיקה ולמשמעות תוצאות בדיקות המעבדה.
הרפים הקבועים בדין מפורטים בתקנה 169א לתקנות התעבורה ובסעיף 64ב(א)(3א) לפקודת התעבורה. לצד הוראות הדין, ספי האכיפה בבדיקת ינשוף מופיעים בנוהל את״ן 02.231.14 של משטרת ישראל, המפנה בעניין זה לפסיקה.
להרחבה על הגדרת העבירה, סוגי הבדיקות, אופן ביצוען וההליך המשטרתי קראו את המדריך המלא לנהיגה בשכרות.
מה צריך לבדוק כדי להעריך אם בדיקת הינשוף בוצעה על פי החוק?
בבדיקת ינשוף יש תנאים שאפשר לבדוק במסמכים: שניים מהם קבועים בנוהל המשטרה (15 הדקות וכשירות המפעיל), ואחד בתקנות (שתי נשיפות לפחות, ופיזור קטן בין התוצאות).
- המתנה: במשך 15 דקות מעת עצירת הרכב הנהג אינו אוכל, שותה, מכניס דבר לפיו או לאפו ואינו מגהק. התנאי מופיע בנוהל את״ן 02.231.14 של משטרת ישראל, ומפעיל הינשוף מוודא זאת מול השוטר שעצר אם אלה שני שוטרים שונים. אם ההמתנה לא נשמרה או לא תועדה, זה אינו מבטל את הבדיקה מאליו: נוהל המשטרה עצמו מכנה חריגה כזו "ליקוי ראייתי", כלומר פגם שנבדק כמה הוא מחליש את הראיה, ולא פסילה אוטומטית.
- מפעיל: דגימת הנשיפה נלקחת בידי שוטר שהוכשר ומחזיק בתעודת מפעיל. גם דרישה זו מופיעה באותו נוהל. גם כאן, מפעיל בלי תעודה אינו מבטל את הבדיקה מאליו, אלא נרשם כליקוי ראייתי שנבחן מול שאר החומר.
- פלטים: תקנה 169ז(ב) לתקנות התעבורה דורשת שתי נשיפות לפחות, ושהפיזור בין התוצאות (הנמדד במקדם השונות) לא יעלה על עשרה אחוזים. במילים פשוטות: הבדיקה נעשית פעמיים, ושתי התוצאות צריכות להיות קרובות זו לזו. לפני כן המכשיר עובר בדיקת אוויר נקי ודוגמת כיול, גם הן לפי התקנות.
הערה
דגש מקצועי: רצף הזמנים חשוב לא פחות מתוצאת הבדיקה. בתיק ינשוף משווים בין שעת עצירת הרכב, פרק ההמתנה, מועד נטילת הדגימה ופלטי שתי הנשיפות. בודקים אם התיעוד מתאים לדרישות הנוהל והתקנות.
סירבתם לבדיקת אלכוהול? זה עדיין לא סוף התיק
סירוב לבדיקת אלכוהול אינו דרך להימנע מהעבירה: כאשר נהג מסרב למסור דגימה שנדרשה ממנו כדין, הפקודה קובעת שרואים אותו כמי שעבר עבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3), עם פסילת המינימום של שנתיים ברקע.
זו קביעה של החוק לצורך העבירה, ולא הודאה עובדתית של הנהג, והעבירה עצמה נושאת עונש של עד שנתיים מאסר או קנס. אבל מבחינת ההגנה, כאן לא מסתיימת הבדיקה. כאן היא מתחילה.
המילה "סירוב" לבדה אינה סוף הסיפור. הפקודה קובעת מה צריך לקרות לפני שסירוב נחשב סירוב: השוטר מודיע מה מטרת הדגימה, מבקש הסכמה ומסביר את המשמעות המשפטית של סירוב (סעיף 64ב(ב2)); ודרישה לדגימת דם או שתן מותרת רק אחרי תאונה או בחשד סביר, בעוד דגימת נשיפה אפשר לדרוש גם בלי חשד. את כל אלה אפשר לבדוק בתיעוד.
לכן, בתיק כזה עורך דין תעבורה מנסה קודם כול להבין מה באמת קרה בשטח, ולא מסתפק בכותרת שנרשמה בדו״ח.
חשוב להבין: למה בדיוק הנהג סירב?
סירוב לנשיפון אינו כשלעצמו עבירת סירוב לבדיקת שכרות.
לכן, אם ברישומי המשטרה מופיע "סירוב", צריך לברר לאיזו בדיקה הוא מתייחס, והאם לאחר הנשיפון נדרש הנהג לבצע בדיקת ינשוף כדין.
זהו בדיוק המקום שבו בחינה מקצועית של חומר החקירה יכולה לשנות את התמונה: מה שנראה לנהג בתחילה כ"סירבתי ולכן אין מה לעשות" עשוי להתברר כאירוע שדורש בדיקה משפטית הרבה יותר מדויקת.
סירבתם לבדיקת ינשוף? יש נוהל משטרתי שמחייב את השוטר
בבדיקת ינשוף השאלה אינה מסתיימת בשאלה אם הנהג שיתף פעולה: לפי נוהל את״ן 02.231.14, על השוטר להודיע לנהג שהוא רשאי לחזור בו בתוך חמש דקות, ולהמתין חמש דקות מלאות.
מכאן שעורך הדין בוחן את ציר הזמנים ואם התיעוד תקין: מתי נטען שהנהג סירב? מתי הוסברה לו משמעות הסירוב? מתי נמסר לו שיוכל לחזור בו? האם בפועל הוקצו לו חמש דקות מלאות?
אם הזמנים אינם מתיישבים, אם ההודעה לא תועדה כראוי או אם אין התאמה בין הדוחות, אלו אינם בהכרח פרטים טכניים חסרי משמעות. הם עשויים להיות רלוונטיים לשאלה אם הליך הסירוב בוצע כנדרש.
גם לסירוב לבדיקת דם יש הגנות בחוק
כאשר מדובר בדגימת דם, בוחנים גם את נסיבות אי־מסירת הדגימה.
הוראות הסירוב אינן חלות כאשר דגימת הדם לא ניטלה בשל חשש לפגיעה בריאותית בנסיבות הקבועות בסעיף 64ב(ב4), בהתאם לסעיף 64ד(ג).
לכן, כאשר הנהג התלונן על בעיה רפואית, היה במצב רפואי מסוים או שקיימת מחלוקת לגבי הסיבה שבגללה לא נלקחה הדגימה, בודקים את המסמכים הרפואיים, את דוחות השוטרים ואת התיעוד מזמן האירוע.
גם זהות האדם שסירב משנה את המסלול המשפטי
חזקת הסירוב חלה על הנוהג ברכב ועל מורה נהיגה במהלך שיעור. לעומת זאת, מלווה של נהג חדש שסירב לבדיקה נמצא במסלול משפטי שונה: סעיף 64ד(ב) קובע לגביו קנס, ולא את חזקת עבירת השכרות.
לכן, עורך הדין בודק לא רק מה נעשה, אלא גם כלפי מי הופעלה דרישת הבדיקה ומכוח איזו הוראה.
איפה נכנסת העבודה המשפטית?
בתיק סירוב ההגנה נבנית מתוך הפרטים הקטנים: סוג הבדיקה, סדר הפעולות, הניסוח שבו הוסברו הדברים לנהג, הזמנים שנרשמו, ההתאמה בין הדוחות, קיומה של מגבלה רפואית, והאם דרישת הבדיקה עצמה נעשתה כדין.
המטרה אינה "לבטל סירוב" באמצעות טענה כללית, אלא לבדוק אם התביעה יכולה להוכיח שהסירוב שעליו היא מסתמכת אכן עומד בכל התנאים שקבעו הדין והנוהל.
לכן, גם כאשר נהג בטוח ש"הכול אבוד כי סירבתי", לא נכון להסיק את המסקנה הזאת לפני שעוברים על חומר החקירה. בתיקי סירוב, דווקא הפרטים שנראים שוליים בשטח הם שמקבלים משמעות משפטית אחרי בדיקה מקצועית.
לכמה זמן נפסל הרישיון אחרי הרשעה בנהיגה בשכרות?
הרשעה בנהיגה בשכרות גוררת פסילת מינימום של שנתיים, ובמקרה חוזר כהגדרתו בחוק ארבע שנים.
החלטת קצין ופסילה לאחר הרשעה הן שני שלבים שונים:
| שלב | מה עשוי להיקבע | מקור |
|---|---|---|
| לפני המשפט | קצין משטרה רשאי להורות על פסילה ל־30 ימים. | סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה |
| לאחר הרשעה | פסילת מינימום של שנתיים, או ארבע שנים במקרה חוזר. | סעיף 39א לפקודת התעבורה |
פסילת מינימום של שנתיים: איך עורך הדין פועל?
עורך הדין מנהל את התיק במטרה להשפיע לא רק על משך הפסילה, אלא גם על סעיף ההרשעה שעל בסיסו ייגזר העונש.
כאשר מתאפשר להגיע להסדר, הוא מנהל משא ומתן עם התביעה על תיקון כתב האישום, סעיף העבירה והעונש (תיקון כתב אישום נעשה בידי התובע עד תחילת המשפט, ואחריו בידי בית המשפט, לפי סעיפים 91 ו־92 לחוק סדר הדין הפלילי). ולכן השאלה החשובה אינה רק כמה חודשי פסילה יוצעו, אלא אם התוצאה הסופית משאירה את הנהג תחת סעיף 62(3), שאליו צמודה פסילת המינימום של שנתיים. שימו לב: גם סעיפים אחרים נושאים פסילת מינימום, למשל שלוש שנים לפי סעיף 40.
אם ההרשעה נשארת בעבירת שכרות, עורך הדין מרכז את הנסיבות שיכולות לתמוך בפסילה קצרה יותר, מצרף מסמכים ומציג לבית המשפט טיעון ממוקד. לשון סעיף 39א: בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר. הסמכות היא של בית המשפט, ואין זכות לקיצור.
פסילה מינהלית של 30 ימים: מה עורך הדין עושה?
כאשר קצין משטרה פוסל את הרישיון ל־30 ימים, עורך הדין יכול לפנות לבית המשפט עוד לפני סיום התקופה ולבקש לבטל את הפסילה, בתנאים או בלא תנאי (סעיף 48). לפי נוהל המשטרה, החלטת בית המשפט יכולה להיות גם קיצור התקופה. ואם עברו שלושה חודשים בלי כתב אישום, הפסילה מתבטלת אלא אם בית המשפט הורה אחרת (סעיף 50).
חשוב להבחין בין שני השלבים. בשימוע בפני הקצין, נוהל המשטרה מונה את השיקולים שנבחנים: הרשעות קודמות, ותק נהיגה, חומרת העבירה ונסיבות הנהג והעבירה. בבקשה לבית המשפט לפי סעיף 48 המבחן שבחוק הוא אחד: שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור, וזה מה שהטיעון צריך לשכנע בו.
כלומר, הפסילה של הקצין אינה מצב שבו בהכרח ממתינים 30 ימים עד שהרישיון חוזר.
מה קורה לרישיון אחרי עבירת שכרות?
כאן עורך הדין מסתכל מעבר לגזר הדין עצמו: המטרה היא לדעת מראש מה יקרה כאשר תקופת הפסילה תסתיים, והאם הנהג יוכל פשוט לחדש את הרישיון או שיידרשו ממנו הליכים נוספים.
נהג חדש: איך עורך הדין מצמצם הפתעות בהמשך?
כאשר מדובר בנהג חדש, עורך הדין בודק מראש אילו השלכות יהיו לסעיף ההרשעה ולמשך הפסילה מול רשות הרישוי.
נהג חדש שעבר עבירת שכרות נדרש לבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ובנסיבות המפורטות בשירות המדינה גם למבחן עיוני מחדש לדרגת הרישיון הגבוהה ביותר שברשותו.
לכן, במסגרת משא ומתן על הסדר, עורך הדין מביא בחשבון לא רק את מספר חודשי הפסילה, אלא גם אם התוצאה עלולה להוביל לבדיקות רפואיות, למבחן עיוני מחדש או לדרישות נוספות לפני חידוש הרישיון. כך אפשר להעריך את ההסדר לפי התוצאה המלאה שלו, ולא רק לפי העונש שמופיע בפרוטוקול בית המשפט.
פסילה של 12 חודשים ומעלה: למה עורך הדין בודק את משך הפסילה עד החודש האחרון?
נוהל רשות הרישוי 02/2022, נוהל 222, קובע שמי שרישיונו נפסל ל־12 חודשים או יותר בשל עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה חייב בבדיקות אצל הרופא המוסמך.
לכן, כאשר מתנהל משא ומתן על תקופת הפסילה, עורך הדין מחשב גם את ההשלכות של חציית רף 12 החודשים.
אם אפשר במסגרת התיק להגיע לתוצאה שאינה עוברת את הרף הזה, ההבדל עשוי להיות משמעותי הרבה מעבר לחודש פסילה נוסף או פחות: הוא עשוי להשפיע גם על הצורך לעבור הליך רפואי לפני החזרת הרישיון.
איך עורך הדין מטפל בהשלכות מול רשות הרישוי?
לאחר גזר הדין עורך הדין בודק מה נרשם בפועל, מהי תקופת הפסילה שנקבעה ואילו דרישות צפויות לחול על הנהג לצורך חידוש הרישיון.
כאשר עולה דרישה מצד רשות הרישוי, אפשר לבדוק את הבסיס שלה, את המסמכים שעליהם היא נשענת ואת אפשרויות ההשגה או הטיפול בהתאם לסוג ההחלטה.
המטרה היא שלא להגיע לסיום הפסילה ורק אז לגלות שהרישיון עדיין אינו חוזר אוטומטית.
האם נהיגה בשכרות שוללת ביטוח או פיצויים?
לא באופן אוטומטי. שכרות כשלעצמה אינה מנויה בסעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כעילה השוללת באופן מוחלט זכאות לפיצויים.
בין השלילות המנויות בסעיף 7 נמצאות נהיגה ללא רישיון (למעט רישיון שפקע בגלל אי־תשלום אגרה) ונהיגה ללא ביטוח שמכסה את השימוש ברכב. אין בכך קביעה לגבי הכיסוי של פוליסה מסוימת או לגבי כל מחלוקת ביטוחית אחרת.
הייתה גם תאונה: מה עורך הדין עושה?
כאשר תיק השכרות נולד מתוך תאונת דרכים, עורך הדין מפריד בין האחריות בתיק התעבורה לבין שאלת הזכאות לפיצויים.
הוא בודק את מצב רישיון הנהיגה במועד התאונה, אם היה ביטוח שמכסה את השימוש ברכב, ואת הנסיבות שעשויות להשפיע על הזכאות לפי חוק הפיצויים. גם מי שנהג בהיתר בלי לדעת שאין ביטוח, ולא היה סביר שיידע, זכאי לתבוע מן הקרן (סעיף 7א).
אם מתנהל במקביל גם הליך של נזקי גוף, הטיפול בתיק התעבורה נעשה תוך תשומת לב להשפעה האפשרית של הודאות, גרסאות או הסכמות על ההליך האזרחי.
מה עורך הדין עושה עם כל הנתונים האלה?
הוא מתרגם את התיק לתוצאה מעשית: כמה זמן הנהג צפוי להיות ללא רישיון, האם אפשר לבטל פסילה מינהלית, האם אפשר להשפיע על סעיף ההרשעה או על העונש, והאם התוצאה תפעיל בהמשך בדיקות רפואיות, מבחנים או הליכים נוספים מול רשות הרישוי.
כך הלקוח יודע לא רק מה העונש הכתוב בחוק, אלא מה צפוי לקרות לרישיון שלו בפועל ומה אפשר לעשות בכל שלב.
ייצוג בתיקי נהיגה בשכרות במשרד עו״ד משה ליפשיץ
משרד עו״ד משה ליפשיץ מלווה נהגים בתיקי נהיגה בשכרות מהשימוע הראשון ועד סיום ההליך.
מהו הרקע המקצועי של עו״ד משה ליפשיץ ואיך פונים למשרד?
עו״ד משה ליפשיץ חבר בלשכת עורכי הדין מאז (רישיון 62677). לפני כן שירת 14 שנים במשטרת ישראל וסיים קורס בוחני רכב וחוקרי תאונות דרכים. הרקע הזה הוא הבסיס לאופן שבו הוא בודק תיק שכרות: מכיר את הנוהל מהצד שמפעיל אותו, לא רק מהצד שמייצג נגדו. אפשר לפנות אליו ישירות בטלפון 050-2293949 או בוואטסאפ.
קורס בוחני הרכב וחוקרי תאונות הדרכים נערך מ־ עד 1.3.2001. המשרד נמצא ברחוב משה שרת 28 בחדרה; שעות השגרה הן בימים א׳-ה׳, 08:30–19:00, וזמינות 24/7 מיועדת לחירום. נקודת קבלת הקהל ברחוב דיזנגוף 24 בנתניה פועלת בתיאום מראש.
שאלות נפוצות על ייצוג בתיק נהיגה בשכרות
מתי כדאי לפנות לעורך דין לפני שימוע?
כדאי לפנות מיד עם קבלת הזימון ולהציג את המסמכים שכבר נמסרו.
הזימון הוא להופעה בפני קצין בתוך שלושה ימים, ונוהל המשטרה אינו מחייב לדחות את השימוע לפי זמינות עורך הדין.
האם תוצאה של 290 מיקרוגרם ומעלה פירושה הרשעה?
לא. 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף ומעלה הוא סף האכיפה שמציין נוהל המשטרה לנהגים שאינם בקבוצה המיוחדת, ולא הבטחה להגשת כתב אישום או להרשעה.
עדיין צריך לבדוק את מלוא חומר הראיות ואת יתר הדרכים שבהן הדין מגדיר נהג כשיכור.
האם אפשר לבקש לבטל פסילה ל־30 ימים?
כן. מי שנפסל בצו קצין רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לבטל את הפסילה.
בית המשפט רשאי לבטל בתנאים או ללא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור. סעיף 47(ט) מקנה לו גם סמכות להאריך את הפסילה עד גמר בירור הדין.
מה עושים אם נרשם סירוב לבדיקת ינשוף?
בודקים איזו דגימה נדרשה, אם הדרישה הייתה כדין ומה תועד לגבי ההסבר והסירוב.
בסירוב לינשוף בודקים גם אם נמסרה האפשרות לחזור מן הסירוב בתוך חמש דקות ואם הושלמה ההמתנה שנקבעה בנוהל.
האם עורך דין יכול להחליף את הנהג בשימוע?
לא. אפשר להיעזר בעורך דין במהלך השימוע, אך נוהל המשטרה קובע שעורך הדין אינו יכול להחליף את הנהג.
מה כולל הייצוג ומה שכר הטרחה?
הייצוג כולל בדיקת חומר הראיות, הכנת טענות לשימוע ולבית המשפט, ובמקרים המתאימים גם בקשה לביטול פסילת קצין: אותם צעדים שמפורטים למעלה.
שכר הטרחה נקבע לפי היקף התיק ומספר השלבים בו, ולא קבוע מראש. לפני תחילת הטיפול ניתנת הצעה שכתוב בה מה כלול, מה לא כלול, ומה קורה אם התיק מתקדם לשלב נוסף.
מקורות רשמיים לעיון
המאמר נשען על פקודת התעבורה, תקנות התעבורה, נוהלי המשטרה, מידע ממשלתי ומקורות משלימים שמפורטים להלן.
