זימון מרשות המסים: מה עושים מהרגע שהמכתב מגיע

מה פקיד השומה יכול לדרוש בבירור הכנסה?

בבירור הכנסה פקיד השומה יכול לדרוש מכם דוחות בכתב, לבקש שתגיעו בעצמכם או תשלחו נציג, ושתביאו פנקסים, חשבונות ומסמכים. המטרה שלו היא לראות את התמונה המלאה של ההכנסה (פקודת מס הכנסה, סעיף 135).

הוא יכול לזמן גם אנשים שיש להם קשר עסקי איתכם, כדי שיעידו על ההכנסה שלכם. אבל יש שני סייגים באותו סעיף: עובד שלכם, או מי שעובד אצלכם על בסיס אמון אישי, ייחקר רק לבקשתכם. ואת בן הזוג, הילדים וההורים פקיד השומה לא יחקור ביוזמתו (סעיף 135(4)).

בירור כזה גם מחייב. מי שלא מתייצב לפי ההודעה, או מתייצב ולא עונה על שאלה שנשאל כדין, בלי סיבה מספקת, עובר עבירה (סעיף 216).

אילו סמכויות יש לחוקרים של מס הכנסה ומע״מ?

פקיד שומה שהוסמך לחקור עבירות מקבל בחוק שלוש סמכויות של המשטרה: לחקור, לערוך חיפוש ולשחרר אדם בערובה. שחרור בערובה הוא שחרור בתנאים, למשל הפקדת כסף. בחיפוש מותר לו לתפוס מסמכים, אבל לא רכוש אחר (פקודת מס הכנסה, סעיף 227).

במע״מ המצב דומה, אבל הסמכות רחבה יותר. חוקר שהוסמך יכול לחקור כל אדם, לדרוש שיתייצב ויביא פנקסים ומסמכים, ולתפוס גם טובין, לא רק מסמכים. יש לו סמכויות של שוטר למניעת עבירות ולגילוין (חוק מס ערך מוסף, סעיף 109).

מה שואלים כשמתקשרים לרשות המסים?

שתי שאלות עיקריות: האם זה בירור של ההכנסה או חקירה בחשד לעבירה, והאם אתם מוזמנים כעדים או כחשודים. לפני כן בדקו על הזימון מי שלח אותו, מס הכנסה או מע״מ. אם הוא הגיע במייל או בהודעה עם קישור, אל תלחצו על הקישור ואל תחייגו למספר שבהודעה. היכנסו בעצמכם לאזור האישי באתר רשות המסים, כי רשות המסים מזהירה מהודעות מתחזות על „פתיחת חקירה” (נפתח בחלון חדש).

לפני שמתקשרים, רשמו לעצמכם את השאלות, כי בלחץ שוכחים. באותה שיחה אפשר לשאול גם אם מותר להגיע עם עורך דין, ואם אפשר לדחות את המועד כדי שיהיה זמן להתייעץ. בסוף השיחה רושמים את שם הפקיד ואת התאריך, ומבקשים לקבל את התשובה גם בכתב.

האם להסביר בטלפון מה קרה?

לא, בשיחה הזו לא מסבירים את העסקאות, את הדוחות או „מה בעצם קרה”. המטרה שלה היא להבין לאן מזמינים אתכם. על התוכן מדברים אחרי שהתייעצתם.

האם חייבים לענות על כל שאלה בחקירה?

לא. עד חייב לענות אמת, חוץ משאלות שעלולות להפליל אותו, וחשוד רשאי לשתוק.

אם אתם נחקרים כעדים, עליכם להשיב אמת על השאלות, אבל אתם רשאים לא לענות על שאלה שהתשובה עליה עלולה להפליל אתכם. זה הכלל גם בחקירה של מס הכנסה או של מע״מ (פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), סעיף 2).

אם אתם נחקרים כחשודים, עומדת לכם זכות השתיקה: אתם רשאים לא לענות על השאלות בחקירה, ולא רק על שאלה שעלולה להפליל אתכם. כך כתוב באתר הסניגוריה הציבורית (נפתח בחלון חדש), וכך נכתב לא פעם בפסיקה של בית המשפט העליון (רע״פ 8600/03).

אבל שתיקה עשויה לחזק את הראיות נגדכם. לכן כדאי להחליט עם עורך הדין, לפני החקירה, מתי למסור גרסה ומתי לשתוק. מתי השתיקה עלולה לפגוע?

מה אומרים לחשוד באזהרה?

באזהרה אומרים לחשוד שהוא לא חייב לומר דבר שעלול להפליל אותו, ושכל מה שיגיד עשוי לשמש ראיה נגדו. את האזהרה הזו אמורים לומר לפני שגובים מכם הודעה כחשודים, כלומר לפני שרושמים את הגרסה שלכם. לפי הסניגוריה הציבורית, מותר לכם גם לדעת מה החשדות.

האם שתיקה בחקירה יכולה לפגוע?

כן. ב-2024 אישר בית המשפט העליון, פה אחד, שאפשר לזקוף לחובת נאשם את שתיקתו בחקירה (ע״פ 5136/22).

המשמעות המעשית היא שלשתיקה יש מחיר, וגם לתשובה לא זהירה יש מחיר. את ההחלטה על כל שאלה רגישה מקבלים לפני החקירה, עם עורך הדין.

ויאמרו לכם את זה באזהרה? לא בהכרח. בחוק המעצרים המשפט הזה מופיע באזהרה שניתנת לפני החלטה על מעצר: שם נאמר לאדם כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

השופט דנציגר מבית המשפט העליון כתב ב-2012 שצריך לומר את זה לכל חשוד. אבל זו דעתו בלבד: המשנה לנשיא נאור והשופט ג׳ובראן לא הכריעו בשאלה, והתיק עסק בחקירת משטרה (ע״פ 10049/08). אם ברשות המסים אומרים את זה לחשוד שלא נעצר, לא ידוע.

האם עוצרים בחקירות של רשות המסים?

כן, חשודים בעבירות מס נעצרו בחקירות של רשות המסים (נפתח בחלון חדש), אבל עצם הזימון לא אומר שתיעצרו. כדי להבין את המצב שלכם, בררו מה סוג הזימון ובאיזה מעמד זומנתם. את שניהם אפשר לברר כבר בשיחת הטלפון.

למי פונים קודם, לרואה חשבון או לעורך דין?

תלוי בזימון, ולפעמים צריך את שניהם. בבירור הכנסה, רואה החשבון שמכין את הדוחות שלכם הוא הכתובת הראשונה, כי הוא מכיר את המספרים ואת המסמכים. אם זו חקירה בחשד לעבירה, אם אתם מוזמנים כחשודים, או אם לא הצלחתם לברר, צריך להתייעץ לפני המועד גם עם עורך דין שמטפל בחקירות.

חשוב לדעת: לשיחה עם רואה חשבון אין חיסיון בחוק כמו לשיחה עם עורך דין (פקודת הראיות, סעיף 48). לכן בחקירה, או כשהמצב לא ברור, על מה שקרה מדברים קודם עם עורך הדין, ועם רואה החשבון על המספרים.

האם מותר להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה?

לפי הסניגוריה הציבורית (נפתח בחלון חדש), כן: מי שזומן לחקירה זכאי להתייעץ עם עורך דין לפני שהיא מתחילה, ורק במקרים חריגים אפשר למנוע זאת. הדברים נכתבו על חקירת משטרה. בפגישה שאלו את עורך הדין גם אם הוא יכול להיכנס איתכם לחדר, ומה קורה אם לא מגיעים במועד.

המשרד שלנו מייצג גם בחקירות של רשות המסים בחשד לעבירות מס, ומייעץ לפני החקירה ולפני השימוע, שבו מבקשים שלא להגיש כתב אישום. מידע על הטיפול של המשרד בתחום נמצא בעמוד עורך דין עבירות מס.

מה עושים לפני מועד הזימון?

ארבעה דברים, לפי הסדר:

1. קוראים את הזימון עד הסוף. מי שלח אותו, תאריך, מקום, נושא או תקופה, ומספר תיק.
2. אוספים את המסמכים מהתקופה. דוחות, פנקסים, חשבוניות ותכתובות, ונותנים אותם לרואה החשבון, ובחקירה גם לעורך הדין.
3. נפגשים עם אנשי המקצוע. עם רואה החשבון על המספרים, ועם עורך דין אם זו חקירה או אם המצב לא ברור.
4. מחליטים עם עורך הדין איך תתנהלו מול שאלה שהתשובה עליה עלולה להפליל.

איפה נמצאים החוקים ופסקי הדין?

• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (נפתח בחלון חדש): סעיף 135 לבירור ההכנסה, סעיף 216 לאי התייצבות, וסעיף 227 לחקירות ולחיפושים.
• חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (נפתח בחלון חדש): סעיף 109, סמכויות החקירה והתפיסה.
• פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) (נפתח בחלון חדש): סעיף 2, החובה להשיב והחריג לשאלה מפלילה.
• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (נפתח בחלון חדש): סעיף 28(א), האזהרה לפני החלטה על מעצר.
• פקודת הראיות [נוסח חדש] (נפתח בחלון חדש): סעיף 48, החיסיון בין עורך דין ללקוח.
• ע״פ 5136/22 (2024) (נפתח בחלון חדש): שתיקה בחקירה נזקפה לחובת הנאשם.
• רע״פ 8600/03 מדינת ישראל נ׳ שרון (נפתח בחלון חדש): חיסיון מפני הפללה וזכות השתיקה של חשוד.
• ע״פ 10049/08 אבו עצא נ׳ מדינת ישראל (נפתח בחלון חדש): דעת השופט דנציגר על רכיבי האזהרה.
• הסניגוריה הציבורית, מידע לציבור (נפתח בחלון חדש): הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה.
• רשות המסים, אזהרה מפני הודעות מתחזות (נפתח בחלון חדש).