סירוב לבדיקת ינשוף
סירוב לבדיקת ינשוף
נהיגה בשכרות היא אחת מעבירות התעבורה החמורות והנפוצות בישראל, ורבים עלולים למצוא את עצמם נתונים לבדיקת שכרות של משטרת התנועה. בדיקת הינשוף, המודדת את רמת האלכוהול בדם הנהג, משמשת ככלי העיקרי בידי רשויות האכיפה במאבקן כנגד נהגים הנוהגים תחת השפעת אלכוהול. רבים סבורים שאם יסרבו לבצע את הבדיקה, עונשם יהיה קל יותר, אך זוהי טעות. למעשה, סירוב לבדיקת ינשוף עלול להוביל להשלכות חמורות באופן מיוחד.
מהי בדיקת ינשוף ומתי היא נדרשת?
מטרתה של בדיקת ינשוף היא למדוד את ריכוז האלכוהול בגופו של נהג, כפי שהוא משתקף באוויר הננשף מפיו. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר אלקטרוני נייד, המכונה "ינשוף", שאושר לשימוש על ידי משטרת ישראל. המכשיר מודד את כמות האלכוהול באוויר הננשף, ועל סמך נתון זה ניתן להעריך את רמת האלכוהול בדם הנהג.
הבדיקה מתבצעת לרוב לאחר עצירת נהג על ידי שוטר, כשקיים חשד סביר שהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. עם זאת, חשוב לציין כי כיום, שוטרים רשאים לדרוש מכל נהג לעבור בדיקת נשיפה (באמצעות מכשיר הנשיפון) גם ללא חשד סביר, כחלק מבדיקה שגרתית.
התהליך מתחיל בבדיקה מקדימה באמצעות מכשיר הנשיפון – מכשיר פשוט וחד-פעמי, המורכב משקית ופיית פלסטיק. הנהג מתבקש לנשוף לתוך השקית, ובמידה שהתוצאה מצביעה על הימצאות אלכוהול, הוא יתבקש לעבור בדיקה יסודית יותר באמצעות הינשוף. חשוב להדגיש כי תוצאות בדיקת הנשיפון אינן קבילות בבית המשפט, והן משמשות רק כאינדיקציה ראשונית.
לפני בדיקת הינשוף, על הנהג להמתין פרק זמן של כ-15 דקות, בהן אסור לו לאכול, לשתות, לעשן או להקיא, שכן פעולות אלו עלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה. לאחר ההמתנה, הנהג יתבקש לנשוף לתוך פיית המכשיר, ולחזור על הפעולה כעבור שתי דקות. בסיום הבדיקה, המכשיר יפיק פלט מודפס עם התוצאות. על השוטר למסור עותק לנהג ולציין בדו"ח את נסיבות הבדיקה ותוצאותיה.
האם מותר לסרב לבדיקת ינשוף?
השאלה האם מותר לסרב לבדיקת ינשוף היא שאלה מורכבת. מצד אחד, החוק בישראל מכיר בזכותו של אדם שלא להפליל את עצמו, ועל כן הוא מאפשר לנהג לסרב לבדיקות שכרות מסוימות, כמו בדיקת ינשוף, בדיקת דם או בדיקת שתן. החוק אינו מסמיך את המשטרה להשתמש בכוח כדי לכפות על אדם לבצע בדיקות אלו, וזאת בשל הפגיעה האפשרית בפרטיותו ובגופו.
מצד שני, חשוב להבין כי מימוש הזכות לסרב לבדיקת ינשוף אינו חף מהשלכות. למעשה, החוק קובע כי נהג המסרב לעבור את הבדיקות הללו, יראו אותו כאילו נהג בשכרות. המשמעות היא שאם הנהג יורשע בעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירובו לבדיקה, הוא צפוי לעונשים חמורים, כולל פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, קנסות כספיים ואף מאסר.
חשוב להבחין בין סירוב לבדיקת נשיפון או בדיקת מאפיינים, לבין סירוב לבדיקת ינשוף. נהג רשאי לסרב לבדיקות הנשיפון והמאפיינים מבלי שהדבר יגרור אוטומטית את ההשלכות של סירוב לבדיקת ינשוף. עם זאת, במקרים מסוימים סירוב לבדיקות אלו עלול לעורר את חשד השוטרים ולהוביל לדרישה לבצע בדיקת ינשוף.
לסיכום, החוק אמנם מאפשר לנהג לסרב לבדיקת ינשוף, אך סירוב זה עלול להתפרש כהודאה בעבירה של נהיגה בשכרות, ולגרור אחריו ענישה מחמירה. לכן, לפני קבלת החלטה על סירוב לבדיקת ינשוף, מומלץ לשקול היטב את ההשלכות האפשריות ולהיוועץ בע"ד תעבורה מנוסה.
ההשלכות המשפטיות של סירוב לבדיקת ינשוף
ההשלכות המשפטיות של סירוב לבדיקת ינשוף הן חמורות ומשמעותיות, ולעתים קרובות אף מרחיקות לכת יותר מההשלכות של נהיגה בשכרות "רגילה", כלומר כזו שהוכחה באמצעות בדיקת ינשוף תקינה. סעיף 64ד (א) לפקודת התעבורה קובע בצורה חד–משמעית כי נהג המסרב לתת דגימת נשיפה, דם או שתן לשוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות, כפי שמוגדר בסעיף 62 (3) לפקודה.
המשמעות המעשית היא, שסירוב לבדיקת ינשוף מפעיל מנגנון משפטי המכונה "חזקת שכרות". חזקה זו קובעת כי נהג שסירב להיבדק, חזקה עליו שנהג בשכרות, וזאת גם אם לא קיימת כל ראיה ישירה לכך שהוא אכן שתה אלכוהול. חזקה זו ניתנת לסתירה, אך נטל ההוכחה מוטל על הנהג להוכיח שלא נהג בשכרות, וזהו אתגר לא פשוט כלל ועיקר.
בתי המשפט לתעבורה נוטים לייחס חומרה רבה למקרים של סירוב לבדיקת ינשוף. ההנחה הרווחת היא, שאם הנהג סירב להיבדק, כנראה שהייתה לו סיבה טובה לכך, כלומר שהוא ידע שרמת האלכוהול בדמו גבוהה מהמותר. לכן, בתי המשפט נוטים לראות בסירוב כנסיבה מחמירה, ולהטיל על הנהג עונשים כבדים יותר מאשר במקרים של נהיגה בשכרות שהוכחה באמצעות בדיקת ינשוף.
סירוב לבדיקת ינשוף – לא רק באמירה מפורשת
אז מהם העונשים הצפויים לנהג שהורשע בנהיגה בשכרות עקב סירוב לבדיקת ינשוף? העונש המינימלי הקבוע בחוק הוא פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים. עם זאת, במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי להטיל עונש חמור יותר, הכולל פסילת רישיון לתקופה ארוכה יותר, קנס כספי גבוה ואף עונש מאסר בפועל. חשוב לציין כי אם הנהג הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בשכרות, העונש צפוי להיות חמור אף יותר.
בנוסף לעונשים אלו, סירוב לבדיקת ינשוף עלול להוביל גם להשלכות נוספות, כגון שלילת רישיון נהיגה על תנאי, פסילה מלקבל רישיון נהיגה בעתיד, ורישום פלילי. כמו כן, חשוב לדעת שההשלכות של סירוב לבדיקת ינשוף אינן חלות רק על הנהג עצמו, אלא גם על "ממונה על הרכב", כלומר האדם האחראי על הרכב, גם אם לא נהג בו בפועל.
סירוב לבדיקת ינשוף יכול לבוא לידי ביטוי לא רק באמירה מפורשת של הנהג שהוא מסרב להיבדק, אלא גם בהתנהגות שלו. לדוגמה, אם הנהג מסכים לכאורה לבצע את הבדיקה, אך נושף לתוך המכשיר בצורה חלשה או לא עקבית, כך שהבדיקה אינה מצליחה, הדבר עלול להתפרש כסירוב לבדיקה. במקרים כאלה, על הנהג להוכיח שהסיבה לנשיפה החלשה היא רפואית (למשל, בעיה נשימתית), ולא ניסיון מכוון להכשיל את הבדיקה.
לסיכום, ההשלכות המשפטיות של סירוב לבדיקת ינשוף הן מרחיקות לכת ועלולות לפגוע באופן משמעותי בחייו של הנהג. לכן, לפני קבלת החלטה על סירוב לבדיקה, מומלץ לשקול היטב את ההשלכות האפשריות ולהיוועץ בעורך דין תעבורה מנוסה.
חובות השוטר בעת דרישת הבדיקה
לצד החובה המוטלת על הנהג לשתף פעולה עם בדיקת שכרות, חלות על השוטר הדורש את הבדיקה חובות מסוימות, אשר אי עמידה בהן עלולה להשפיע על קבילות הבדיקה ועל תוצאותיה המשפטיות. סעיף 64ב (ב2) לפקודת התעבורה מפרט את החובות המוטלות על השוטר בעת דרישה מנהג למתן דגימת נשיפה, דם או שתן.
ראשית, השוטר חייב להודיע לנהג בצורה ברורה ומפורשת על מטרת נטילת הדגימה. עליו להסביר לנהג כי הבדיקה נועדה לבדוק את רמת האלכוהול בגופו, וכי תוצאות הבדיקה עשויות לשמש כראיה בבית המשפט. הסבר זה נועד להבטיח שהנהג מודע לחשיבות הבדיקה ולהשלכות האפשריות של תוצאותיה.
שנית, השוטר חייב לבקש את הסכמתו של הנהג לביצוע הבדיקה. דרישה זו נובעת מעקרון יסוד במשפט הפלילי, לפיו אין להכריח אדם לבצע פעולה העלולה להפליל אותו. עם זאת, חשוב לזכור כי גם אם הנהג מסכים לבצע את הבדיקה, הוא רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת.
להסביר בצורה ברורה ומפורטת
שלישית, והחשוב מכל, השוטר חייב להסביר לנהג בצורה מפורטת וברורה את המשמעות המשפטית של סירוב למתן הדגימה. עליו להסביר לנהג כי סירוב לבדיקה עלול להיחשב כהודאה בעבירה של נהיגה בשכרות, וכי הוא צפוי לעונשים חמורים, הכוללים פסילת רישיון נהיגה, קנס כספי ואף עונש מאסר.
ההסבר על המשמעות המשפטית של הסירוב צריך להיות מותאם לרמתו השכלית של הנהג, ועל השוטר לוודא שהנהג אכן הבין את ההסבר. אם הנהג אינו דובר את השפה העברית, על השוטר להסביר לו את הדברים בשפה המובנת לו, באמצעות מתורגמן במידת הצורך.
אי עמידה של השוטר בחובות אלו עלולה להוביל לפסילת הבדיקה בבית המשפט. אם יוכח שהשוטר לא הסביר לנהג את מטרת הבדיקה, לא ביקש את הסכמתו או לא הסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב, בית המשפט עשוי לפסול את הבדיקה ולא להתיר לה להישמש כראיה נגד הנהג.
מעבר לחובות אלו, על השוטר להקפיד על נהלי הבדיקה, כגון המתנה של 15 דקות לפני הבדיקה, שמירה על כבודו ופרטיותו של הנהג, והבטחת תקינותו של מכשיר הינשוף. כל חריגה מנהלים אלו עלולה להוביל לפסילת הבדיקה ולזיכוי הנהג.
הגנות אפשריות מפני אישום בגין סירוב לבדיקת ינשוף
למרות חזקת השכרות הקמה בעקבות סירוב לבדיקת ינשוף, קיימות מספר טענות הגנה אפשריות שניתן להעלות בבית המשפט כדי לנסות ולסתור חזקה זו, או לפחות להקל בעונש. חשוב לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על הנהג, ועליו להציג ראיות משכנעות כדי לבסס את טענות ההגנה שלו.
ההגנה הנפוצה ביותר היא טענה לפיה השוטר לא מילא את חובותיו כראוי בעת דרישת הבדיקה. לדוגמה, ניתן לטעון שהשוטר לא הסביר לנהג בצורה ברורה ומפורשת את מטרת הבדיקה, לא ביקש את הסכמתו או לא הסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב. אם יוכח שאחד מהתנאים הללו לא התקיים, בית המשפט עשוי לפסול את הבדיקה ולזכות את הנהג.
הגנה נוספת אפשרית היא טענה לפיה הנהג סבל ממצב רפואי שמנע ממנו לבצע את הבדיקה כראוי. לדוגמה, אם הנהג סובל מאסטמה או ממחלת ריאות אחרת, ייתכן שהוא לא הצליח לנשוף לתוך המכשיר בצורה מספקת, והדבר עלול להתפרש בטעות כסירוב לבדיקה. במקרים כאלה, על הנהג להציג אישורים רפואיים מתאימים כדי להוכיח את מצבו.
התנהלות בלתי-סבירה או פוגענית
טענה נוספת שניתן להעלות היא שהנהג חזר בו מהסירוב שלו וביקש לבצע את הבדיקה, אך השוטר סירב לאפשר לו זאת. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי להתחשב בכך שהנהג גילה חרטה והביע נכונות לשתף פעולה עם הבדיקה.
בנוסף, ניתן לטעון שהתנהלות השוטרים הייתה בלתי סבירה או פוגענית. לדוגמה, אם השוטרים השתמשו באלימות או באיומים כדי להכריח את הנהג לבצע את הבדיקה, או אם הם פגעו בכבודו או בפרטיותו, בית המשפט עשוי להתחשב בכך בעת גזירת הדין.
חשוב להדגיש כי הצלחת טענות ההגנה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, ובהצגת ראיות משכנעות בפני בית המשפט. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה מנוסה, אשר יוכל לבחון את נסיבות המקרה ולסייע בגיבוש קו הגנה מתאים.
השורה התחתונה – מדוע לא מומלץ לסרב לבדיקה?
למרות שבנסיבות מסוימות סירוב לבדיקת ינשוף עשוי להיראות כמוצא מפתה, לרוב מדובר בטעות שעלולה להחמיר את מצב הנהג. בתי המשפט בישראל נוטים להתייחס בחומרה רבה לסירוב לבדיקת ינשוף, ולרוב רואים בו הודאה באשמה ברף הגבוה ביותר של נהיגה בשכרות.
בנוסף, תיק משפטי המבוסס על סירוב לבדיקה לרוב מורכב ומסובך יותר לניהול. תוצאת בדיקה, גם אם היא מצביעה על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר, מאפשרת העלאת טענות הגנה רבות, כגון טענות לגבי תקינות המכשיר או נהלי הבדיקה. בתיק של סירוב, לעומת זאת, האפשרויות מצומצמות יותר.
אם כן, סירוב לבדיקת ינשוף אינו "דרך מילוט" מעבירת נהיגה בשכרות, להיפך – הוא עלול להוביל להשלכות חמורות יותר. החוק רואה בסירוב עצמו עבירה של נהיגה בשכרות, והעונשים על עבירה זו כוללים פסילת רישיון נהיגה, קנסות כספיים ואף עונשי מאסר.
במקום לסרב לבדיקה, מומלץ לשתף פעולה עם השוטרים ולבצע את הבדיקה כנדרש. גם אם תוצאות הבדיקה מצביעות על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר, עדיין קיימות אפשרויות להגנה משפטית. במקרה כזה, חשוב להיוועץ בעו"ד מנוסה, שיוכל לבחון את הנסיבות ולסייע בגיבוש קו הגנה.
זכרו, נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה המסכנת את חייכם ואת חיי הסובבים אתכם. הימנעו משתיית אלכוהול לפני נהיגה, ובמידה ששתיתם – אל תנהגו.
נכשלתם בבדיקת ינשוף? פנו לעו"ד משה ליפשיץ
עו"ד משה ליפשיץ מתמחה בדיני תעבורה ומספק ליווי משפטי מקצועי, דיסקרטי ויעיל במקרים של נהיגה בשכרות. אם נכשלתם בבדיקת ינשוף או סירבתם לבצעה חשוב שתפנו לייעוץ משפטי בהקדם. אל תתמודדו לבד עם השלכות חמורות – פנו אלי עכשיו לקבלת סיוע מותאם ומיידי.
