נהיגה ללא רישיון – פצצה מתקתקת

נהיגה ללא רישיון – פצצה מתקתקת

נהיגה ללא רשיון או נהיגה בזמן פסילת רשיון, מהוות עבירות תנועה חמורות, בעלות רף ענישה גבוה, ויחס לא סלחני

עו"ד משה ליפשיץ
מאת עו"ד משה ליפשיץ

פורסם בתאריך 18.02.2016

נהיגה ללא רשיון – פצצה מתקתקת

אדם שנתפס נוהג ללא רישיון נהיגה או בזמן שרישיונו נפסל, צפוי לעונשים כבדים, החל מהעבירה הראשונה. בתי-המשפט מבהירים, כי נהיגה ללא הרשאה היא עבירה חמורה, ויש לנקוט כנגד מבצעי עבירות אלו אמצעי ענישה קשים ומרתיעים. ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מ"י, נקבע כי "רחמנות יתרה כלפי הנאשם כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות…"

נהג בלתי מורשה ענישה

בבית המשפט העליון נקבע ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מ"י:
"רחמנות יתרה כלפי הנאשם כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי – דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות…"
עבירה הקבועה בסעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], האוסר על נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף. לרוב מדובר בנהגים צעירים שטרם הוציאו רשיון נהיגה, אך הסעיף חל גם על נהג שרשיונו לא חודש. מתחם הענישה המקובל הינו מאסר בפועל בין 15 יום ועד 18 חודשים, פסילה בפועל למשך 6 חודשים ועד 60 חודשים, כאשר הפסילה תספר מיום קבלת רשיון הנהיגה, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.
בעפ"ת 25225-03-13 יניב גייטנס נ' מדינת ישראל  בבית המשפט המחוזי מרכז ציינה השופטת הבכירה נגה אוהד:

"די בנהיגה ראשונה על רכב של בלתי מורשה, כדי להצדיק עונש כואב ומכביד", …."עונש מסוג זה יהווה הרתעה, (כך) שלא תבוצע נהיגה נוספת על-ידי אתו נהג בלתי מורשה וכן לבלתי מורשים אחרים". והעונש הראוי, כך היא מבהירה, הוא מאסר בפועל כבר עם ההרשעה הראשונה, וללא אפשרות לביצוע העונש בדרך של עבודות שירות."
"אין מקום לסליחה ואין מקום לרחמים למי שמבצע עבירה זו לראשונה בחייו. דווקא הגישה הסלחנית שהיתה עד כה למבצעי העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה על ידי בלתי מורשים הביאה לתופעה הרווחת של נהיגה בידי בלתי מורשה פעם אחר פעם אחר פעם… לפיכך העונש ההולם לעבירת נהיגה על ידי בלתי מורשה, כבר בפעם הראשונה, הוא מאסר בפועל, לא בעבודות שירות, אלא בפועל ממש. התקופה תיגזר מהנסיבות, האם יש עבירות נוספות, מה התוצאות ומה ההשלכות של אותן עבירות ואלה יש להשפיע על אורך תקופת המאסר בפועל."

בהמשך אף כותבת השופטת אהד כי נסיבות אישיות אינן יכולות להצדיק נהיגה ללא רישיון, ולכן גם אינן יכולות להוות שיקול להקלת העונש הראוי במקרים אלה. "אין ולא יכולה להיות אך לא נסיבה אישית אחת, ואף לא בדל של נסיבה אישית, שיש בה כדי להצדיק עליית בלתי מורשה על כלי רכב – עם 4 גלגלים, או דו-גלגלי – ולנהוג", כותבת השופטת.

נהיגה בפסילה ענישה

עבירה חמורה לא פחות, בהתאם לסעיף 67 לפקודת התעבורה, שכן לא מדובר במי שאין ולא היה לו רשיון, אלא באדם שרישיונו נפסל עקב עבירות קודמות. מתחם הענישה נע בין מאסר בפועל בין 15 יום ועד 20 חודשים, ופסילה בפועל של 6 חודשים ועד 60 חודשים, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

מסגרת הענישה – מה העונש לנהיגה בפסילה

תיקון 113 לחוק העונשין מאפשר לבתי-המשפט שיקול דעת רחב בקביעת העונש ביחס לנסיבות המקרה, מתוך טווח הענישה שנקבע לכל עבירה. מטרת התיקון היא לבסס בענישה יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בעבירות של נהיגה ללא רשיון ונהיגה בפסילה, מתחם הענישה שנקבע הינו גבוה מראש, ובתי-המשפט קבעו לא אחת: "הגיעה העת להעלות רף הענישה ובין היתר לקבוע כי הענישה ההולמת לנוהג בהיותו בלתי מורשה הוא מאסר בפועל מהעבירה הראשונה כעונש חובה" (עפ"ת 18158-03-13 דוד חן נ' מ"י (מחוזי מרכז)).

שיקולי בית-המשפט בקביעת העונש

בעת קביעת העונש, יתחשב בית-המשפט בעבירות הנלוות לעבירת הנהיגה ללא רשיון, בנסיבות ביצוע העבירה, בסוג הרכב, מועד ומקום הנהיגה, ובנזק שהיה צפוי להגרם. כמו כן, בית-המשפט יבחן האם זו עבירה ראשונה או שמא מדובר בעבירה חוזרת, וכן יבחן את עברו התעבורתי ואף את עברו הפלילי של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות. חומרת הענישה תקח בחשבון את כל השיקולים הנוגעים לעניין, וכל שיקול יקבל את המשקל ההולם בהתחשב בנסיבות. כאשר העבר עשיר בעבירות תנועה ועבירת הנהיגה בפסילה חוזרת, לא יהסס בית המשפט לגזור עונש מאסר ממושך וכן פסילה למספר שנים. למשל, במקרה בו ארעה תאונת דרכים קטלנית בזמן שהנהג דיבר בטלפון הנייד והתחזה בפני השוטרים לאחר, הוטל מאסר למשך שנה וחצי ופסילה לשנתיים. על נהג קטנוע שנתפס נוהג בפסילה בפעם השלישית, הוטל עונש מאסר ממושך ופסילה לשלוש שנים, גם ללא עבר מכביד.

ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מ"י, נגזר על הנאשם עונש של שנה מאסר ושנה פסילה, בשל עבר תעבורתי מכביד וכן הדופי המוסרי שבנהיגה ללא רשיון או ביטוח, המהווה הסיכון מובהק לעוברי דרך, וכן קושי בקבלת פיצויים בעקבות תאונת דרכים והכבדה על קופת המדינה.

בעפ"ת (ירושלים) 60151/01/12 עמיחי נ' מ"י, נגזר עונש של שנה מאסר ו- 3 שנים פסילה. על אף שלא היה לנאשם עבר תעבורתי וזו היתה עבירה ראשונה, העונש היה חמור בשל עבירה נלווית של נהיגה בשכרות מכח סירוב להיבדק. במקרה זה, התנהלות הנאשם בעת המעצר, ללא ספק, השפיעה על חומרת העונש.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מ"י, בית-המשפט העליון דן בערעורו של נהג שבצע עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה בפסילה ועבירות נלוות. הנהג טען, כי מצבו הכלכלי דחק אותו לבצע את העבירות ולא הזלזול בחוק. בית-המשפט דחה את טענותיו של הנאשם בשל עברו המכביד אשר כלל לא פחות מ-46 עבירות תנועה שונות, וקבע כי: "עבריין תעבורה סדרתי עלול להיות בגדר 'פצצה מתקתקת' לבאי הדרך, שאין לדעת אימתי תתפוצץ ומה מידת הנזק שיגרם כתוצאה מכך."

חשיבות הייצוג

ישנה חשיבות רבה לאופן הצגת הגנתו של הנאשם בפני בית-המשפט. החוק מאפשר לבית-המשפט שיקול דעת רחב בקביעת העונש, ובית-המשפט שם דגש על נסיבות העבירה ועל נסיבותיו האישיות של הנאשם והכוונה שמאחורי ביצוע העבירה. למשרד הח"מ הגיע נהג אשר נתפס נוהג בפסילה, לאחר שהוטעה לחשוב על-ידי עו"ד שאינו בקי בתחום, כי שתי תקופת פסילת הרשיון שנגזרו עליו הן חופפות ולא מצטברות. במקרה זה, הנהג שנתפס נוהג בפסילה לאחר שתי פסילות קודמות, עמד בסיכון לקבל עונש מאסר בפועל, לאחר שפסילה קודמת כללה עונש מאסר על תנאי. בייצוג הנאשם ניתן משקל גבוה להצגת סיפורו של הנאשם והנסיבות שהובילו לביצוע העבירה, והוכח כי הוא הוטעה וטעה ובצע את העבירה בתום לב ולא מתוך זלזול בחוק. בנוסף על הטיעון המשפטי, היו כלים נוספים להצגת הגנתו של הנאשם, כמו באמצעות שירות מבחן שהעלה כי מדובר באדם נורמטיבי שומר חוק שביצע את העבירה ללא כל כוונה מצידו. באמצעות ייצוג מקצועי, הצגת טיעון משפטי משכנע, ומציאת הכשלים בראיות והתייחסות לנסיבותיו האישיות, הופחת עונשו משמעותית למספר שעות לשירות הקהילה בלבד.

ההחמרה בענישה

ניתן לומר, כי עם השנים הוחמרה התייחסותן של רשויות אכיפת החוק לעבירת הנהיגה ללא הרשאה. אם בעבר נהיגה ללא הרשאה נחשבה כעבירה קלה שהתביעה לא הייתה מבקשת בגינה עונש מאסר, כיום התביעה נוהגת לבקש עונש מאסר בפועל גם לאחר ביצוע עבירה ראשונה, וכן בוחנים, שלא כמו בעבר, את עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם. מי שנתפס יותר מפעם אחת, עלול למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים כבר בראשית ההליך. לא אחת מגיעים למשרד הח"מ נהגים נורמטיביים וללא כל עבר פלילי, המופתעים לגלות כי הם עומדים בפני מאסר בפועל, כאחד העבריינים החמורים, לאחר ש"בסך-הכל" נהגו בזמן פסילה.

עבירות הנהיגה ללא הרשאה ונהיגה בפסילה קיבלו עם השנים יחס מחמיר ושיוך לעבירות ברמת סיכון גבוהה. רף הענישה עלה ובית-המשפט אינו מגלה כל סלחנות כלפי מבצעי עבירות אלו, שהפכו למכת מדינה וגרמו ללא מעט תאונות דרכים. הנסיון מלמד, כי שיקול הדעת הרחב של בית-המשפט בקביעת הענישה מחייב ייצוג מקצועי של עורך-דין, שידע להעביר את עמדת הנאשם, גם מהבחינה המשפטית, תוך הסתמכות על פסיקות קודמות, וגם מבחינת הצגת נסיבותיו האישיות של הנאשם, שכן להתרשמות הבלתי אמצעית של בית-המשפט ולעמדת שירות המבחן, משקל רב בקביעת העונש.