מחיקת רישום פלילי

קיימים שלושה סוגים עיקריים של רישום פלילי במדינת ישראל:

1. רישום פלילי רגיל (מרשם פלילי) – כולל הרשעות ועונשים של בית משפט בפלילים בגין פשעים ועוונות, צווי מבחן והתחייבויות להימנע מעבירה.
2. רשום לעניין תיקים תלויים ועומדים (מב"דים) – כולל פרטים על משפטים וחקירות פליליות שטרם הסתיימו.
3. רישום תיקים סגורים – כולל מידע על תיקים שנסגרו מחוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או עיכוב הליכים.

על פי החוק, המרשם הפלילי הינו חסוי ולא יימסר אלא בהתאם להוראות החוק. להלן העקרונות המרכזיים בנושא מחיקת רישום פלילי:

1. מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע.
2. ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי.
3. אדם שנמחקה הרשעתו אינו חייב לגלות אותה, ושאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה.
4. מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לעניין כל דין, למעט גופים ספציפיים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק.
5. החוק מבחין בין רישום שהתיישן לבין רישום שנמחק, כאשר ההגנות המשפטיות במקרה של מחיקה רחבות יותר.

ציטוטים מהפסיקה:

בתיק תפ 45826-03-21 בבית משפט השלום בנתניה מדינת ישראל נגד מאלק פאחורי נאמר:

"(א) מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות… 20. (א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע… (ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי… (ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה…"

אז איך רישום פלילי מתיישן?

על פי חוק המרשם הפלילי, מחיקת רישום פלילי מתבצעת בשני שלבים:

1. שלב ההתיישנות – תקופה הנקבעת לפי חומרת העונש שהוטל.
2. שלב המחיקה – מתרחש לאחר שחלפו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות.

אז איך מבטלים רשום פלילי?

קיימות שתי אפשרויות למחיקת רישום פלילי בגין רישום מרישומי המשטרה בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

האפשרות הראשונה היא בקשה לשינוי עילת סגירה כך שהתיק יסגר מחוסר אשמה ולא מעילה אחרת.

האפשרות השנייה היא הגשת פניה לגורם המורשה במשטרת ישראל.

בכל מקרה תנאי להגשת בקשה כזו בעבירות שאינן פשע

בידי בגיר – לאחר 5 שנים.

בידי קטין – לאחר 3 שנים.

ובעבירות פשע:

בידי בגיר – לאחר 7 שנים.

בידי קטין – לאחר 5 שנים.

עו"ד פלילי משה ליפשיץ קצין חקירות ביחידה ללוחמה בפשעה במשטרת ישראל לשעבר יודע איך להגביר את הסיכוי לביטול הרשום.

אנחנו מכירים את העילות ואת אמות המידה לביטול לפי שיקול דעת הגורם המוסמך.

מכתב על ביטול רישום מתאריך 15 בדצמבר 2024

החוק המנחה הנו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981

משטרת ישראל מנהלת מרשם פלילי בהתאם לסמכותה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 1 לחוק, המרשם הפלילי נועד בכדי שלמשטרה יהיו רשומים היסטוריים לגבי כל מי שנחקר במשטרה, אולם עם השנים קיימים גופים רבים ומגוונים אשר משתמשים בין בהתאם ובין בניגוד לחוק, במרשם הפלילי על מנת לבדוק ולבחון אנשים אשר מגיעים לפניהם, כך לדוגמה קיימים מעסיקים רבים אשר מבקשים ממועמד לעבודה להעביר אליהם את טופס המרשם הפלילי לפני שהם מחליטים אם לקבל את המועמד לעבודה או לא, דוגמא נוספת קבלה לעמותות, קורסים וכיו"ב. המרשם הפלילי כולל בתוכו מספר כותרות משמעותיות,
הרשעות – רשום משטרתי / מב"ד – תיקים סגורים
הכותרת הראשונה היא ההרשעות הפליליות של אותו אדם, קרי כל המקרים בהם בית המשפט הרשיע את בעל המרשם. הכותרת הבאה היא רישום משטרתי – מב"ד (משפטים וחקירות תלויים ועומדים) שם יפורטו כל תיקי המשטרה אשר עדיין לא הגיעו לכדי הכרעה משפטית קרי הרשעה או זיכוי או לחילופין טרם נסגר התיק ע"י מי שמוסמך לסגור אותו עוד בטרם הוגש כתב אישום. הכותרת השלישית הינה "תיקים סגורים" שם יהיה רישום אודות כל התיקים בהם נחקר בעל המרשם ותיקים אלו נסגרו ללא הרשעה.

תעודת יושר

לא אחת טועים לחשוב כי המסמך המונפק ע"י המשטרה לאזרח נקרא "תעודת יושר", תעודת יושר הינו מושג אשר השתרש בלשון העברית בטעות ונכון לומר כי המסמך המנופק נקרא – "תעודת מרשם פלילי", כל אדם רשאי לגשת לתחנת המשטרה ולקבל את תעודת המרשם הפלילי שלו.

לא אחת, רישום פלילי באחת מן הכותרות שתוארו לעיל גורם לבעל הרישום נזק משמעותי ומונע ממנו אפשרויות רבות לרבות אפשרויות תעסוקה, לעיתים הדבר נעשה אף בניגוד לחוק.

התיישנות הרשעה / תקופת ההתיישנות

לרישום הפלילי קיימת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה, ז"א שלכל עבירה קיימת תקופה שכשהיא חולפת אז הרישום מתיישן ותקופה נוספת שהרישום נמחק, לדוגמא אם הוטל מאסר של עד שנה אחת תקופת ההתיישנות תהיה תקופת המאסר בצירוף שבע שנים, אם הוטל מאסר של עד חמש שנים תקופת ההתיישנות תהיה תקופת המאסר שהוטלה ועוד עשר שנים ואם הוטל מאסר שלמעלה מחמש שנים תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה שהוטלה ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים.
אם הוטל עונש שאינו מפורט לעיל אזי תקופת ההתיישנות של ההרשעה תהיה שבע שנים.

מחיקת הרשעה פלילית

מחיקת ההרשעה ניתנת לריפוי באמצעות חלוף הזמן ו/או באמצעות חנינה מאת נשיא המדינה.
חלוף הזמן:
משחלפו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, אולם תקופת המחיקה תפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.
חנינת נשיא המדינה:
הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה דינה כדין הרשעה שנמחקה.

ביטול רישום תיק סגור

לא רק הרשעה ניתנת למחיקה גם תיק סגור ניתן לביטול, בקשה כזאת מוגשת למטה הארצי במשטרת ישראל באמצעות בעל הרישום או באמצעות עו"ד ושם ישקלו את ביטול רישום התיקים הסגורים באמצעות קריטריונים הכוללים בין היתר את הזמן שחלף, כמות הרישומים במאגר המידע הפלילי, מהות העבירות המיוחסות, מידת החומרה של העבירות המיוחסות, צורכי המשטרה בשמירת הרישום ועוד ועוד קריטריונים.

מי רשאי לעיין בתעודת המרשם הפלילי?

תעודת המרשם הפלילי היא לעיון בעל התעודה ועוד גורמים מעטים אשר מוגדרים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981 בחוק זה מפורט באופן שאינו יכול להשתמע אחרת רק לגורמים מסוימים וגם מסירת המידע לגורמים אלו היא תהיה למטרות מסוימות בלבד, זאת ועוד לצורך מינוי לכהונה ציבורית רשאים לבקש לאחר אישור מהיועץ המשפטי.
אם למשל מעסיק פרטי מבקש ממעומד לעבודה את תעודת המרשם הפלילי הרי שאסור לו והוא עובר על החוק, זאת לפי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ודינו של המעסיק שנתיים מאסר.

לחצו כאן למידע נוסף אודות עורך דין פלילי בנתניה