עבירות סמים

קיימות עבירות שונות ומגוונות הקשורות לעבירות הסמים אולם העבירות הראשיות בגינן נפתחים תיקי משטרה הינן:
1. סחר בסמים
2. תיווך בסמים
3. החזקת סמים שלא לצריכה עצמית
4. החזקת סמים לצריכה עצמית
5. נהיגה תחת השפעת סמים

סחר בסמים

החוק הרלוונטי הנו פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 והסעיף הרלוונטי הנו סעיף 13 לפקודה זו.
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".
אם כן אנו למדים מסעיף החוק כי הפעלים של סחר בסמים כמו ייצוא סמים, ייבוא סמים וכמו הספקת סמים החוק מתייחס אליהם באותה מידה ואף מייחס להם את אותו הסעיף - מדובר בסעיף החמור ביותר בפקודת הסמים והחוק מחמיר במיוחד לעובר עבירה בהתאם לסע' 13 לפקודת הסמים, ראה סעיף 19 לאותה הפקודה אשר מגדיר מה דינו של מי שעובר עבירת סחר:
"העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

יש לשים לב שהחוק אינו עושה הבחנה בין מי שסוחר בסוג של סם זה או אחר אולם, כמובן שקיימת הבחנה בפסיקה לעניין מתחם הענישה בסחר בסמים וזאת בהתאם לסוג הסם הנסחר, קרי ענישתו / דינו של מי שסחר בסם מסוג קנאבוס (גראס, חשיש) אינו דומה למי שסחר בהרואין.

אם כך מה העונש על סחר בסמים?

מתחמי ענישה בהתאם למה שתבקש המשטרה מבית המשפט הנם:

סמים "קלים" - חשיש וקנאבוס בנסיבות קלות: 21-6 חודשים מאסר בפועל.
בנסיבות מחמירות: 12-21 חודשים מאסר בפועל.
בנוסף המדינה תעתור להטלת קנס ופסילת רישיון.

סמים "קשים"- הירואין, קוקאין וסמים "כימיים"
בנסיבות קלות בין 28-8 חודשי מאסר בפועל
בנסיבות מחמירות בין 66-28 חודשי מאסר בפועל
בנוסף המדינה תעתור להטלת קנס ופסילת רישיון.

נסיבות שיש להתחשב בהן בסיווג לנסיבות קלות או מחמירות-
כמות הסם, תדירות המכירה, האם אירוע חד פעמי, מחיר הסם, סוג המכירה, אורח
חיים עברייני של הנאשם וכו'.

  • יש לציין כי מתחמי הענישה נלקחו מאת הנחיות משטרת ישראל אגף לחקירות ולמודיעין
    חטיבת התביעות.
  • מדובר על מתחמי ענישה של התביעה ולא על מתחמי ענישה של בתי המשפט.

החזקת סמים

יש להבדיל בצורה מהותית בין החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת סמים שאינה לצריכה עצמית, גם כאן החוק הרלוונטי הנו - פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 והסעיף הרלוונטי הנו סעיף 7

א. לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל
ב. האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.
ג. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ד. על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה, מי, שלצריכתו העצמית, מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו – מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים.

ניתן להבין כי המחוקק ראה לנכון שגם אם אדם נתפס עם סם בכמות שאינה לצריכה עצמית אזי המחוקק רואה זאת באותה החומרה כמו חומרת סחר בסמים מבחינת הענישה, קרי המשטרה לא חייבת להוכיח סחר בפועל אלא מספיק שיהיה בידי מחזיק הסם כמות סם מעבר למינימום אזי יראו אותו כמי שמחזיקו שלא לצריכתו העצמית.

אם כך מהיא כמות הסם לצריכה עצמית לצריכה עצמית ?

קנאביס / גראס / מריחואנה - עד 15 גרם מעבר לכך החזקה שלא לצריכה עצמית.
קוקאין, הרואין, אופיום, מורפין - עד 0.3 גרם מעבר לכך החזקה שלא לצריכה עצמית.
מתאדון - עד 0.15 גרם מעבר לכך החזקה שלא לצריכה עצמית.
ל.ס.ד LSD - עד 3 יחידות מעבר לכך החזקה שלא לצריכה עצמית.

אם כך מה העונש על החזקת סמים לצריכה עצמית ?

סמים "קלים" - חשיש וקנאביס - בין שעות למען הציבור (של"צ)/ מאסר על תנאי (מע"ת) ועד למס' חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות).
סמים "קשים" - הירואין, קוקאין וסמים "כימיים" - בין מע"ת וקנס ועד 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.
בנוסף תעתור המדינה להטלת קנס ופסילת רישיון.

  • יש לציין כי מתחמי הענישה נלקחו מאת הנחיות משטרת ישראל אגף לחקירות ולמודיעין
    חטיבת התביעות.
  • מדובר על מתחמי ענישה של התביעה ולא על מתחמי ענישה של בתי המשפט.

בדיקת סמים

בידי המשטרה והרשויות השונות את הכלים לבדוק שאריות סם בגופו של אדם בדיקות אשר יבוצעו בדרך כלל באמצעות דגימת שתן מגופו של הנבדק, בדרך כלל שאריות קנאביס קרי מריחואנה, גראס ו/או חשיש ימצאו בגופו של הנבדק לאחר שצרך את הסם במשך שלושה ימים עד שלושה שבועות הכל בהתאם לתדירות השימוש של אותו הנבדק.

בסמים דוגמת קוקאין והרואין, שרידי הסם יוותרו בגופו של הנבדק עד לשלושה ארבעה ימים לאחר השימוש האחרון של הנבדק בסם.